🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
כותב הרמב"ם (הלכות מגילה, הלכה א'): קריאת המגילה בזמנה - "וְהַכֹּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ, וַאֲפִלּוּ כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים עֲבוֹדָתָם... וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחֶה מִפְּנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה חוּץ מִמֵּת מִצְוָה". אין דבר שנדחה מפני מקרא מגילה, אפילו לא מצוות תורה - זו המצווה הגדולה ביותר.
מה כל כך חשוב במקרא מגילה? מבואר בגמרא: לספר נפלאות השם - פרסום הנס - זה דבר מאוד חביב לפני בורא עולם. הרמב"ן על "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'" (חוקת) מסביר שהיה בדורות ההם ספר שבו כתבו את המלחמות והניצחונות הנפלאים, וייחסו אותם להשם - וזה חביב לפני בורא עולם.
מסביר הרלב"ג על "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" בהגדה של פסח: כל יציאת מצרים הייתה כדי שנספר לבנינו את הניסים. תהילים כ"ו: "לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ" - עיקר ההודיה הוא לספר את נפלאות ה'.
אבן עזרא מבאר שהכוונה בספר מלחמות ה' שהיה מצוי אצלם, ולא בספר התורה. נראה לומר שכאן טמון רמז נפלא: כשקורה לך נס ופלא, כתוב את זה זיכרון בספר - שים באוזני הבנים שלך, ספר את זה מדור לדור. סיפורים שאדם מספר על הניסים שקרו לו, מחזקים מאוד את האמונה - ובזה מוחים את עמלק.
זה יותר חביב מעבודת בית המקדש, ולכן דוחה כהנים מעבודתם. לכתוב זיכרון בספר, לספר נפלאות השם - זה מחזק את האמונה בבורא עולם.
היה אומר החפץ חיים: "שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ" ודאי, אבל "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" - שהשיחה שלנו תמיד תהיה בדברי נפלאותיו.
יהי רצון שלכל אחד יהיה "זיכרון בספר" משלו, שיעבור מדור לדור, ויספרו כולם נפלאות השם.