יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

מדוע התורה אינה מזכירה כלל את "יום הדין" בראש השנה - וסיפור פנקס ההודיה שהפך לפנקס הפלא
מאת: הרב יהודה טאוב

🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:

🎧 בקול הלשון  ·  ▶ סרטון בנושא ביוטיוב

📑 תוכן העניינים

א. פנקס ההודיה שהפך לפנקס הפלא

ניגשנו להדפיס מהדורה שנייה של פנקס הודיה, וחיפשנו מי שיתרום את ההדפסה, לקראת ט"ו באב. ניגשתי ליהודי אחד וסיפרתי לו: "במהדורה הראשונה קרו הרבה ניסים למי שתרם אותה - כתוב על זה בעמודים הראשונים של המהדורה השנייה". אמרתי לו: "יש לך בת שמחכה הרבה מאוד שנים לשידוך, בת טובה מאוד, ומשום מה לא זכתה עדיין. כמה שהיא מנסה, כמה תפילות שהיא עושה, לכל מקום שהיא הולכת - לא מצליחה. בוא, תהיה עכשיו מתרים - אולי תתרום להם פנקס מהדורה שנייה, ובזכות זה, בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא יעזור". והוא הסכים, ותרם למהדורה השנייה סכום יפה מאוד.

וכל כך שמחתי - בשבת ניגש אליי ומספר לי: "פנקס ההודיה נהפך לפנקס הפלא! ברוך השם, השבוע בתי התארסה, בשעה טובה ומוצלחת. כמעט שמונה שנים חיכתה לשידוך, מה שלא עשתה - סגולות ולא הצליח - וחודש וחצי, ממש שבוע, לאחר שהפנקס הודפס - היא, ברוך השם, מצאה את זיווגה!" פנקס ההודיה ופנקס הפלא - כי לקדוש ברוך הוא יש הרבה מאוד נחת כאשר יהודי מודה לו, מספר חסדיו, ועושה זכר לנפלאותיו.

ב. "יוֹם תְּרוּעָה" - לא רק לתקוע, אלא להריע למלך

ונעבור לראש השנה. התורה לא מספרת לנו על "יום הדין" - היא לא כותבת שזה יום הדין, ולא שום דבר, אלא רק שתי מילים חשובות: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". מהי בכלל "תרועה"?

יש לשאול: בדין תורה מספיק לתקוע בשופר תשע תקיעות, שזה לוקח סך הכל עשרים שניות. אם ככה, למה התורה קוראת ליום הזה "יוֹם תְּרוּעָה"? היה צריך לומר "תעבירו שופר", "תתקעו בשופר" - אבל זה "יום תרועה" - יום של תרועה!
מכאן למדנו יסוד נפלא: כוונת התורה שלא רק לתקוע בשופר היא מטרת היום, אלא כל מהות היום צריכה להיות תרועה למלך. מה זו "תרועה" למלך? כמו שאומרים "מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" - "בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ". מה זה "להריע"? לספר חסדי ה' ולהשתבח בהם, להודות עליהם, לספר לכולם כמה טוב הקדוש ברוך הוא, ולהריע ולהשיר לו.

"יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" - יום שבו תרננו לאלוקים, תודו לו, תשבחו אותו על כל הטובות שעשה לכם. בזה ממליכים את המלך. כי כאשר אדם רואה כמה טובות עשה לו הקדוש ברוך הוא, הוא אוהב אותו ורוצה שיהיה המלך שלו. זה תפקידנו בראש השנה: להמליך את הקדוש ברוך הוא על ידי שמודים לו ומשבחים אותו.

ג. מלך ומושל - ההבדל שקובע הכל

שהייתי ילד בתלמוד תורה, היינו הולכים לגשת בתפילה בידיים, והרבי היה מעמיד את כולנו בשורה, וכולם היו שרים: "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם". מה פירוש המילים האלה? אצל עם ישראל, הקדוש ברוך הוא הוא מלך; אצל הגויים הוא מושל. מה ההבדל בין מלך למושל?

"מלכות" זה כאשר העם רוצים במלך - כמו שכתוב "וּמַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם" - נמלכים וממליכים אותו, זה מלך. "מלכות" זה ברצון; "ממשלה" זה בכוח. אצל עם ישראל, הקדוש ברוך הוא הוא מלך; אצל הגויים הוא מושל, בעל כורחם.

תפקידנו בראש השנה - להמליך את הקדוש ברוך הוא למלך, דהיינו להכיר כמה הוא טוב, ולהרגיש שאנחנו רוצים שהוא יהיה המלך שלנו. איך עושים זאת? "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" - יום שבו תרננו לאלוקים, תודו לו, תשבחו אותו על כל הטובות שעשה לכם. ואשרי מי שיש לו פנקס הודיה כבר כמה חודשים - יוכל לפתוח את הפנקס ולהודות למלך, להריע למלך, על כל חסדיו שעשה איתו במשך כל השנה. זוהי המלכת ה'. אדם כזה שמריע למלך, יזכה לצאת לאור, כמו שנשמע במדור "שבע" על הפסוק "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי".

נברך את כולם בשנה טובה ומבורכת, ונודה לקדוש ברוך הוא על הקו הנפלא שהקים השנה - קו של הודיה ואהבה למלך הנפלא, קו שעורר את כולנו לאהוב את המלך, להריע לו. ויזכנו ה' יתברך ששנה הבאה נזכה עוד ועוד להריע למלך.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. ויקרא כ"ג, כד - "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".
  2. תהלים ק' - "מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ".
  3. תהלים פ"ט, טז - "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה".
  4. נוסח "ובא לציון" - "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם".
  5. אבות פרק ג' - "מַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם".
▲