🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
אנו עומדים כמה ימים לפני היום הגדול, יום הכיפורים. כן, יום הכיפורים נקרא "יום טוב" - כך אומרת המשנה במסכת תענית: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים". יום כיפור הוא אחד הימים הטובים ביותר שיש לעם ישראל. וכפי שנראה בהמשך, יש לזה אפילו נפקא מינות הלכתיות.
בואו נפתח את ספר תהלים, פרק ק"ג. יש בספר תהלים מפרק ק"ג עד פרק קי"ח - סדרת פרקי הודיה לקדוש ברוך הוא. פרק ק"ג פותח את הסדרה. ובוא נראה איך דוד המלך משורר לבורא עולם:
"כָּל קְרָבַי" - כל הפנימיות שלי - תברך את שם קדשו של בורא עולם. "וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו" - אל תשכחי אפילו אחד מגמוליו, אלא תברכי אותו על כולם. ובואו נראה מה הדבר הראשון שדוד המלך מזכיר, שעליו הוא מרגיש צורך להודות ולברך את ה':
בורא עולם גומל איתך גמול נפלא - הוא סולח לעוון! עוון הוא דבר נורא, שאדם חוטא ויוצר מציאות מרוחקת. ושהקדוש ברוך הוא סולח לכזה דבר - זה גמול שאין כמותו. "הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי" - כי על ידי שה' סולח על העוון, ממילא נרפא החולי, שכל המחלות הן עונשים שה' שולח על העוון. "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי" - על ידי שהוא מוחל על העוונות, הוא גואל אותם משחת המוות; "הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים... הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי".
הפרק ממשיך: "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו" - הקדוש ברוך הוא מודיע את מידתו למשה. ומה הן? "רַחוּם וְחַנּוּן ה', אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד".
ממשיך דוד המלך: "לֹא לָנֶצַח יָרִיב, וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר" - הקדוש ברוך הוא לא שומר את כעסו לעולם. "לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ. כִּי גָבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו; כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו".
אחרי שראינו כמה חסד ה' יש במחילת העוונות, מסיים דוד המלך בשלושה פסוקים חשובים: "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו... בָּרְכוּ ה' כָּל צְבָאָיו... בָּרְכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו". ומסיים את המזמור, "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'" - שוב באותה פתיחה. למה? על מה שהוא סולח לכל עווניכי.
רואים מכאן שאנחנו צריכים הרבה מאוד להודות ולהלל ולברך את בורא עולם על המתנה הנפלאה שנתן לנו - שהוא סולח לעוונותינו. לכן אומר רבי ישראל סלנטר באיגרתו, וכך היא הלשון:
מסופר על המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זכרונו לברכה, שפעם, לפני נעילה, יצא לחדר סמוך להיכל הישיבה. רצו הבחורים לראות מה הוא עושה שם, וראו שהוא רוקד ומוחא כפיים בניגון של שמחה - על כפרת העוונות. כי יום זה אמור לשמח אותנו עד למאוד.
וגם בהלכה מצאו לזה מקום. אומר רבנו יונה בשערי תשובה: אם עבר אדם על מצוות לא תעשה ועשה תשובה, ידאג לעוונו ויחכה להגיע ליום הכיפורים, למען יתרצה לה' יתברך; על כן אמרו, כל הקובע סעודה בערב יום הכיפורים כאילו נצטווה להתענות תשיעי ועשירי - כי יראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו. רואים שצריכים לשמוח, ולעשות סעודת הודיה לבורא עולם על היום המתוק שהולך להגיע, יום שבו הוא מטהר אותנו.
יהי רצון שנזכה להבין עד כמה חנון ורחום ה', ארך אפיים ורב חסד, ולהיכנס ליום הזה מלאים הודיה ושמחה, כפי שמלמדנו דוד המלך: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו".