ידידים רוממוך בשירה קדמוך
מדוע הפכו הפסוקים לשון זכר ונקבה בשירת הים - האמונה שמקדימה את הנס
מאת: הרב יהודה טאוב
א. הפיוט ליום שביעי של פסח
נוהגים באשכנז לומר בליל שביעי של פסח את הפיוט "יום ליבשה", ובו נאמר: "יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה, קִדְּמוּךָ... שַׁבּוּ גוֹאלים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ".
יש להבין את הלשון "יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ" - לכאורה היה צריך לומר "בְּשִׁירָה רוֹמְמוּךָ", ומהו "קִדְּמוּךָ"?
✦ ✦ ✦
ב. שאלת השל"ה - היפוך הלשונות בשירת הים
שואל השל"ה הקדוש: מדוע הפכה התורה בשירת הים את לשון הזכרים לנקבה, ואת לשון הנקבות לזכר? אצל האנשים כתוב "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" - "שירה" בלשון נקבה (ולעתיד לבוא ייאמר "שיר" בלשון זכר: "וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ"). ואילו אצל הנשים כתוב "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" - בלשון זכר!
✦ ✦ ✦
ג. תשובת השל"ה - הנשים הקדימו את השירה באמונתן
אצל האנשים כתוב "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אָז יָשִׁיר" - הם לא שרו עד שראו את הנס בעיניהם. אבל אצל הנשים כתוב: "וַתֵּצֶא כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" - שואל רש"י: מנין היו להן תופים? ועונה: "מֻבְטָחוֹת הָיוּ צַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים, וְהוֹצִיאוּ תֻּפִּים מִמִּצְרַיִם".
הנשים כבר "תשורי מראש אמנה" - מרוב אמונה שהיה בהן, היו כבר בבחינת שרות עוד לפני שראו את הנס, כבר הכינו את התופים לנס שעתיד לבוא.
השל"ה הקדוש
הגברים היו, בעניין השירה, בבחינת "נקבה" - חלשים, לא היה בהם די כוח להאמין ולשיר לפני שראו. אבל הנשים היו בבחינת "זכר" - הן הכינו את התופים מראש, בטוחות שהקדוש ברוך הוא יעשה להן נס.
✦ ✦ ✦
ד. ידידים רוממוך - שירה שמקדימה את הישועה
וזהו "יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ" - ה"ידידים" הם האוהבים את בורא עולם ובוטחים בישועתו, ואינם ממתינים עד שתקרה הישועה. הם "מְקַדְּמִים" את הקדוש ברוך הוא בשירה - עוד לפני הנס, מתוך ביטחון שהוא בוודאי יבוא.
למדנו מכאן מעלת היהודי הבוטח בישועת ה': הוא אינו מחכה עד שיקרה הנס, אלא כבר היום מקדים בשירה ותשבחות, כמו הנשים במצרים שהוציאו את התופים עוד לפני קריעת הים.
"אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה" - "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים": מדוע? כי היינו שמחים גם בגלות ובצרות, בטוחים בה' שיעשה לנו ניסים.
תהילים קכ"ו
יהי רצון שבשביעי של פסח נזכה ללמוד מהנשים את מעלת האמונה השלמה - להוציא את התופים כבר לפני הישועה, ולהכין את השירה עוד לפני שהיא באה.
📚 מקורות ומראי מקומות
- הפיוט "יום ליבשה" - נוהגים אשכנז לשביעי של פסח
- שמות ט"ו, א; שמות ט"ו, כ-כא
- רש"י, שמות ט"ו, כ - "מנין היו להם תופים"
- השל"ה הקדוש - היפוך הלשונות בשירת הים
- תהילים קכ"ו - "אז ימלא שחוק פינו... הגדיל ה' לעשות עם אלה"