🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בראש השנה נוהגים עם ישראל לאכול תפוח בדבש - ממש הסמל של ראש השנה. ויש לשאול שאלה פשוטה: במשך השנה, כשמתחשק לך לאכול דבש, עם מה אתה אוכל אותו? עם חלה, לחם וכדומה. לא ראינו במשך השנה שאדם לוקח תפוח ואוכל אותו בדבש. אם כן, למה בראש השנה דווקא תפוח, ולא חלה בדבש?
התשובה טמונה בברכת "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כֹּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ" (ברכות ל"ז ע"א). מבארים המפרשים: "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן" - כמו לחם, שאי אפשר בלעדיו; "עַל כֹּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם" - כלומר, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולם, גם דברים שהעולם יכול לחיות גם בלעדיהם, שלא נבראו כי אם לתענוג בעולם - כמו תפוחים וכיוצא בהם.
כשמתחילה שנה חדשה, אנחנו לא אוכלים חלה בדבש, כי אנחנו רוצים לומר: אנחנו רוצים שנה כזאת - לא שרק מה שחייבים יהיה, אלא שיהיה לנו "תפוח בדבש". שיהיה לנו שנה טובה כזאת, שיהיה מלא מתנות, מלא דברים גם שלא חייבים - שכל מה שנברא, זה רק בשביל לשמח אותנו, להרגיש כמה בורא עולם אוהב אותנו.
ותדעו לכם: לכל יהודי יש הרבה "תפוחים" בחיים - הרבה דברים יפים שבורא עולם עושה לו רק בשביל שהוא אוהב אותו. וכאשר יהודי מתבונן בזה, רואה את התפוחים שבחיים, מודה לה' עליהם - הוא מתמלא באהבת ה', ונהיה יהודי מלא חיות. "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ" - זו מטרתנו: להתבונן בתפוחים שיש בחיים, ולהודות לה' עליהם, ברוך חי העולמים.