🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
המשנה הראשונה במסכת ראש השנה אומרת: "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ". לא מבואר בגמרא מהות המחלוקת, ולא ניתן לומר שנחלקו במציאות (מתי בפועל מתחילים האילנות לפרוח - שכן הפריחה תלויה בתאריך לועזי, לא בתאריך עברי).
ביאור נפלא: נחלקו בית שמאי ובית הלל מתי ראוי לקבוע את טו בשבט. מכיוון שראש השנה לאילן תלוי במתי מתחילים רוב גשמי השנה לצאת - וזה קורה בין א' לל' בשבט (תלוי בתאריך הלועזי) - שואלים: כיצד קובעים תאריך מדויק לדבר התלוי בטווח?
יש ראיה מהתורה שכאשר דבר תלוי בתקופות השנה, קובעים אותו באמצע החודש - כמו חג האסיף (בטו בתשרי) וחג האביב (בטו בניסן). לכן גם כאן קובעים באמצע - טו בשבט, הכי קרוב לאמת.
נכון שחג קובעים בטו, אבל ראש השנה קובעים תמיד בא' - כמו שהתורה קבעה את ראש השנה בא' בתשרי. אין הגיון לחלק חודש אחד לשתי שנים.
ומה עונים בית הלל? "טוֹ בִּשְׁבָט" הוא יותר מאשר יום דין - הוא יום טוב לעם ישראל, כי בפירות מתגלה אהבתו של בורא עולם לברואיו - הפירות הם חיבה יתרה, תענוג נפלא שהוענק לעם ישראל. אין לך יום טוב גדול מיום שבו פורחת אהבתו של בורא עולם לברואיו.
נפלא מה שכתבה התורה בריש חומש דברים: מתי החל משה לבאר את התורה? "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן... בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ" - חודש שבט - אז "הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת". בחודש שבט, חודש ההודיה, מתגלה אהבת השם לברואיו - בשתי בחינות:
מתגלים הפירות שמתחילים לפרוח - האילן הוא כביכול "התורה שבכתב".
מתגלים בעולם חידושי תורה - "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" - שהם בחינת פירות לאילן.
שים לב לסדר במזמור: לאחר ששיבח דוד המלך את בורא עולם על הבריאה (הפירות הגשמיים), הוא עובר לתורת השם התמימה. הדרך להגיע לאהבת השם היא ההודיה - מתחילים להתרגל להודות על המוחש, על הפירות הגשמיים ("פירות הילולים"), ומשם מגיעים להודות לבורא עולם על פירותיו המתוקים המתגלים בתורה המתוקה.
עצה טובה לכל יהודי: להתחיל מא' בשבט להתחזק בהודיה על הפירות הגשמיים, ומשם להתרגל גם להודות על הפירות הרוחניים - "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ... חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ".