🌕 ט"ו באב - הברכה שאין בה סיפור

מזכרת יומיומית מט"ו באב, שלוש קושיות על ברכת "הטוב והמטיב", ותשובה אחת: לומר "טוב אב"
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

חידה: מה נשאר לנו מט"ו באב?

נפתח בשאלה: האם אתם יודעים איזו מזכרת יש לנו מט"ו באב? משהו שנשאר איתנו כל השנה כולה, ושמזכירים אותו בכל יום, פעם או פעמיים?

כן, יש. זו הברכה הרביעית שבברכת המזון. מן התורה די בשלוש ברכות: "הזן", "נודה לך" ו"בונה ירושלים". באו חכמים ותיקנו ברכה רביעית, ברכת "הטוב והמטיב". ומתי תיקנו אותה? בט"ו באב.

המעשה בביתר

⚔️ הרוגי ביתר

לאחר חורבן הבית השני נשארה העיר ביתר. הרומאים רצו לכבוש אותה, אבל בר כוכבא שהיה שם לא נתן להם להיכנס. עד שעשה עבירה נוראה: הוא הרג את התנא רבי אלעזר המודעי, שהיה מתפלל הרבה מאוד על העיר. אז בא נחש והכיש את בר כוכבא, והוא מת.

לאחר מותו, בתשעה באב, נכנסו הרומאים לביתר והחריבו אותה. ושבע שנים לא רק שהעיר הייתה חרבה, אלא אף לא הניחו לקבור את המתים. בט"ו באב מת המלך הקודם, עמד מלך חדש, והתיר לקבור את כל הרוגי ביתר. באו לקבור, והנה פלא: כל המתים שהיו מוטלים שם לא הסריחו.

ועל זה תיקנו את ברכת "הטוב והמטיב" בברכת המזון: "הטוב" שלא הסריחו, "והמטיב" שניתנו לקבורה. כך מבואר בגמרא, וכך פירשו הראשונים בפשטות.

שלוש קושיות

אבל הדבר קשה מאוד. האם בכל יום, כשאנו מברכים "הטוב והמטיב" בברכת המזון, אנו מודים על הרוגי ביתר? זה הפשט?

הקושיה הראשונה: כמה פעמים בשנה אנו מודים על שניצלנו מהמן הרשע? יום אחד בשנה. המחמירים, יומיים. ופעם בכמה שנים, פורים המשולש, שלושה ימים. ועל חנוכה, חג ההודיה? שמונה ימים. ועל ביתר, שהמתים ניתנו לקבורה, מודים פעמיים ביום, בכל פעם שאוכלים לחם! על החיים שניצלו מודים פעם בשנה, ועל המתים שניתנו לקבורה מודים בכל יום? זה אינו מסתבר כלל.

הקושיה השנייה: ספרו כמה פעמים מופיעה המילה "טוב" בברכה הזו. לפי חלק מן הנוסחים, שבע פעמים: "המלך הטוב והמטיב... הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב... וכל טוב, ומכל טוב". מדוע כל כך הרבה פעמים "טוב"?

הקושיה השלישית: כל יהודי יודע שיש מצווה של פרסום הנס. כשקורה לאדם נס, עליו לפרסם אותו כמה שיותר. בפורים קוראים את המגילה, בחנוכה מדליקים נרות ואומרים "על הניסים" באריכות, ובפסח אוכלים מצה ומספרים את ההגדה. ובברכת "הטוב והמטיב" לא מוזכר דבר: לא ביתר, לא מתים, לא הסרחה, לא קבורה ולא רומאים. וכי כך מודים, בלי לספר ובלי לפרט?

שורש החורבן

כדי להבין, נשאל: למה נחרב הבית, ומתי ייבנה?

שורש החורבן התחיל בתשעה באב, בחטא המרגלים. עם ישראל בכו ואמרו: "בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". וכך אומר דוד המלך בתהילים:

וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ תהילים קו, כד

ומסביר הנצי"ב: לא האמינו לדברו, כלומר לא האמינו שהוא אוהב אותם ורוצה בטובתם. זה היה שורש החורבן.

"טוב אב"

ושורש הבניין? קיבלו חז"ל שט"ו באב הוא היום המסוגל שבו ייבנה בית המקדש. וזה מובן מאוד. שורש החורבן היה שעם ישראל התלוננו ואמרו שה' רע להם, שהוא שונא אותם. ומתי יהיה הבניין? כשעם ישראל יאמרו: טוב אב! "ט"ו באב" בצירוף האותיות הוא "טוב אב": אותן האותיות ממש.

ביום ט"ו באב תיקנו חז"ל את ברכת "הטוב והמטיב", ולא על ביתר אנו מודים בה. אנו מודים על כך ש"המלך הטוב והמטיב לכל, שבכל יום ויום". חז"ל אמרו לנו: החורבן בא משום שאמרתם "רע". והבניין ייבנה כשתאמרו "טוב אב".

עכשיו מובנות שלוש הקושיות. מודים פעמיים בכל יום, כי זו לא הודיה על נס חד-פעמי, אלא תיקון של שורש החורבן, שצריך להיעשות כל הזמן. אומרים "טוב" שוב ושוב, כי זו כל מטרת הברכה: להחדיר ללב שה' טוב. ואין מספרים בה את מעשה ביתר, כי לא עליו מודים, אלא על הטוב שה' מטיב עמנו בכל יום ויום.

ומאז תיקנו שכל יהודי יאמר פעמיים בכל יום: "המלך הטוב והמטיב לכל, שבכל יום ויום". כדי להפנים, להכניס ולהחדיר ללב שבורא עולם טוב ומטיב. כי בזה תלויה גאולתנו, וגאולתו של כל אחד ואחד: שנדע שבורא עולם טוב ומטיב לכל, ושהוא אבינו האוהב אותנו.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. ברכת "הטוב והמטיב" נתקנה ביבנה כנגד הרוגי ביתר, ביום ט"ו באב (ברכות מח ע"ב; תענית לא ע"א).
  2. מעשה בר כוכבא ורבי אלעזר המודעי (ירושלמי תענית ד, ה; איכה רבה).
  3. דברים א, כז: "בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים".
  4. תהילים קו, כד, ופירוש הנצי"ב: לא האמינו שה' אוהב אותם ורוצה בטובתם.
  5. ט"ו באב – "טוב אב", היום המסוגל לבניין בית המקדש.
▲
סיכום השיעור: ט"ו באב - הברכה שאין בה סיפור