🌄 ט"ו באב - אחרי החושך מגיע אור

מאיפה ידעו חז"ל שהבית ייבנה בט"ו באב, מה מלמדים הרוגי ביתר, מה לשידוכים ולט"ו באב, ואיך מקבלים ייסורים באהבה
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

שורש החורבן ושורש הבניין

למדנו כבר שבט"ו באב ייבנה בית המקדש, ושאלנו: מנין ידעו חז"ל דבר נפלא כזה? עכשיו נוכל לתרץ.

אם תשעה באב הוא שורש הפורענות, ט"ו באב הוא שורש הבניין. כך היה בפעם הראשונה: חטא המרגלים, שהוא שורש החטאים של הבית השני, היה בתשעה באב, והוא התכפר בט"ו באב. אם כן, הבית השני, שנחרב בתשעה באב, מתי ייבנה? בט"ו באב. כי החורבן קורה בתשעה באב, והבניין קורה בט"ו באב. וזה מה שאומרת המשנה: אין לך יום טוב כמו ט"ו באב, כי בט"ו באב ייבנה, בעזרת ה', בית המקדש לעתיד לבוא.

מודים כבר עכשיו

שאלנו בהתחלה: למה נשמח בט"ו באב היום, כשהטעמים של הגמרא כבר אינם שייכים לנו? אבל אם אנו יודעים מה זה ט"ו באב, הכל מובן. ט"ו באב הוא היום שבו, בעזרת ה', ייבנה בית המקדש. והיהודי אינו מחכה עד שייבנה. הוא כבר מודה לקדוש ברוך הוא "על החשבון".

כך אנו אומרים בכל בוקר בפסוקי דזמרה:

הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם תהילים קמז, א–ג

בכל בוקר אנו כבר משבחים את "בונה ירושלים". וכך גם בשבע דנחמתא אנו כבר מתנחמים. ואם כך, גם בט"ו באב אנו כבר שמחים היום, כי אנו בטוחים בישועת הקדוש ברוך הוא, ואנו יודעים שיום אחד ייבנה בית המקדש.

ויותר לעומק: בכל שנה ושנה בט"ו באב מתגלה מחדש קרבת ה' אחרי הריחוק. זה לא רק זכר לבניין העתידי. זה יום של שמחה עצומה, יום של אהבת ה' עצומה, יום שבו אנו מודים לקדוש ברוך הוא שאחרי הריחוק, אחרי כל הצרות, הוא מקרב אותנו בחזרה אליו. וביום הזה אכן קרו לעם ישראל ניסים רבים במשך הדורות.

הרוגי ביתר: סימן ולא סיבה

נחזור לשאלה ששאלנו. הגמרא אומרת ששמחים בט"ו באב משום שבו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה. והקשינו: הרוגי ביתר היו בימי בר כוכבא, כחמישים ושתיים שנה אחרי חורבן הבית. הרומאים הרגו את כל אנשי ביתר, ושבע שנים לא הניחו לקבור את המתים, ואחרי שבע שנים התירו. ואיך אפשר לומר ששמחו בט"ו באב בזמן הבית בגלל דבר שקרה שנים רבות אחר כך?

אבל הדברים נפלאים. הסיבה ששמחים בט"ו באב היא שזה יום של קרבת ה' אחרי הריחוק. ביתר נחרבה בתשעה באב, ובט"ו באב ניתן להם, כביכול, לבנות מחדש: הרוגי ביתר ניתנו לקבורה. היה בניין אחרי החורבן. וזה הוכיח לעם ישראל שט"ו באב הוא היום שבו הקדוש ברוך הוא מחזיר את עם ישראל לקרבתו, אחרי החורבן של תשעה באב.

זה ממש מקביל: ביתר נחרבה בתשעה באב, ו"נבנתה" בט"ו באב. כך גם הבית, שנחרב בתשעה באב, ייבנה בט"ו באב. אם כן, אין השמחה דווקא על הרוגי ביתר שניתנו לקבורה. זה רק הוכיח לעם ישראל שט"ו באב הוא יום גדול, שבו הקדוש ברוך הוא מקרב אותנו אליו אחרי הריחוק. זו השמחה הגדולה, וזו ההודיה העצומה של היום הזה: הידיעה הנפלאה שביום הזה הקדוש ברוך הוא מקרב אותנו, ויקרב אותנו, אחרי הריחוק.

מה לשידוכים ולט"ו באב?

ועכשיו נבין דבר נפלא. איך חגגו את היום הזה? הלכו לחפש שידוכים. ושאלנו: מה הקשר? בפסח אוכלים מצה, כי היא מזכירה את לחם העוני, "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים". בסוכות יושבים בסוכה, זכר לענני הכבוד. בחנוכה מדליקים נרות, כי הם מזכירים את נס המנורה. ובט"ו באב יוצאים לחפש שידוך. מה זה קשור?

מה זה ט"ו באב? אמרנו: יסודו קירוב אחרי ריחוק. עם ישראל היו רחוקים מבורא עולם, והתקרבו בחזרה ביום הכיפורים ובט"ו באב. יום הכיפורים הוא קרבת ה' אחרי חטא העגל שהיה בי"ז בתמוז, וט"ו באב הוא קרבת ה' אחרי חטא המרגלים שהיה בתשעה באב.

ומה זה שידוך? כידוע, הזוהר אומר שבתחילה כל נשמה ונשמה הייתה אחת. איש ואשה היו נשמה אחת. כשירדו לעולם הזה, התחלקה הנשמה לשתיים: זו לכאן וזו לכאן, כל אחת לבית אחר. ומה זה שידוך? קירוב אחרי ריחוק. פעם היינו נשמה אחת, התרחקנו כשירדנו לכאן למטה, ועכשיו מתקרבים שוב.

ביום שבו יש קירוב אחרי ריחוק, מה עשו בנות ישראל? הלכו לחפש שידוכים, שהם קירוב אחרי ריחוק. ומי שמבין לעומק רואה שיש קשר בין הדברים: קרבת ה' לעם ישראל נמשלה תמיד, בשיר השירים ובעוד מקומות רבים, לקרבה שבבית היהודי. זה ממש כנגד זה.

מוסר השכל לחיים

אם כך, הבנו מה השמחה בט"ו באב. זה יום שבו יש קירוב אחרי ריחוק. אחרי החורבן ה' אומר לנו: "נחמו נחמו עמי", אני מקרב אתכם בחזרה אלי. יש אור אחרי החושך. זה היום הנפלא, שאין כמוהו יום טוב.

ומכאן אנו רוצים ללמוד הרבה מוסר השכל. בחיים יש ליהודי הרבה פעמים מצבים של ריחוק. לפעמים יש צרות, מחלות וקשיים. "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". ועליו לדעת יסוד גדול: מי שמקבל את הכל באהבה, מודה לקדוש ברוך הוא, אינו בוכה ואינו מתלונן, אלא יודע ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד", שידע: כמעט תמיד, אחרי תשעה באב מגיע ט"ו באב. אחרי החורבן הגדול מגיע יום טוב שאין כדוגמתו.

הקדוש ברוך הוא רואה כמה האדם הצטער, ורואה שהוא קיבל את הכל באהבה, והוא מרחם עליו.

👨‍👦 משל: האב והבן

כל מי שיש לו בן יודע: אם הבן ציער את אביו, והאב, שלא הייתה לו ברירה, העניש אותו, ואחר כך בא הבן ומבקש סליחה, "אבא, לא הייתי בסדר, אני מבקש סליחה", כל אב מרגיש שהוא אוהב את הבן אחר כך הרבה יותר. למה? כי אחרי שהבן סבל, והאב רואה איך הוא עשה תשובה, הוא מרחם עליו ומקרב אותו פי כמה וכמה.

"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". כי אחרי שמקבלים את הייסורים באהבה, אחרי תשעה באב, הקדוש ברוך הוא מתנחם על הרעה, ואוהב אותנו בחזרה. וזה כתוב בפסוק:

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה משלי ג, יב

"את אשר יאהב ה' יוכיח", את זה כולם יודעים. אבל מה ההמשך? "וכאב את בן ירצה". מסביר רש"י: כאב שאחרי שהכה את בנו, מרצה אותו ואוהב אותו. כך גם הקדוש ברוך הוא: אחרי שהוא מכה את האדם, והאדם מקבל את ייסוריו באהבה, הקדוש ברוך הוא רוצה בו ואוהב אותו פי כמה וכמה, ונותן לו את כל משאלות לבו.

אין לך יום טוב כמו ט"ו באב, כי אין לאדם יום טוב כמו היום שאחרי הייסורים שקיבל באהבה. כמה אור הוא זוכה לו! זהו יום שבו נבנה בית המקדש, וכמה אור יורד אחר כך על יהודי שקיבל הכל באהבה.

זהו אחד המסרים הגדולים שאנו לומדים מן היום הנפלא הזה, ט"ו באב, שבו ייבנה בית המקדש במהרה בימינו. אחרי כל חושך מגיע אור גדול, ואחרי כל ריחוק, אבינו שבשמים מקרב אותנו אליו באהבה.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. משנה, תענית ד, ח, ופירוש רבי צדוק הכהן מלובלין: הבית השלישי ייבנה בט"ו באב.
  2. תהילים קמז, א–ג (פסוקי דזמרה).
  3. גמרא תענית לא ע"א: "יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה".
  4. זוהר: הנשמה מתחלקת לזכר ונקבה, והזיווג מאחד אותן מחדש.
  5. ישעיהו מ, א: "נחמו נחמו עמי".
  6. תהילים מב, ח: "כל משבריך וגליך עלי עברו"; "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס ע"ב).
  7. משלי ג, יב, ורש"י שם.
▲
סיכום השיעור: ט"ו באב - אחרי החושך מגיע אור