🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בסוף "על הניסים" אומרים: "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה". עיקר עניינם ומטרתם של ימי החנוכה הוא להתרגל להודות ולהלל לה' יתברך על כל הניסים - ועל ידי שנתחנך ונתרגל בימים גדולים אלו, נמשוך את זה איתנו לכל השנה ולכל רגע ורגע בחיים.
אמר המשגיח הרב מאיר חדש זצ"ל: אם שכח לומר "ועל הנסים" בתפילה - הלכה שלא חוזר. אבל אם שכח "מודים" בתפילה שכוחת כל השנה - כן חוזר! יש כאן משמעות עמוקה: מטרת אמירת "על הנסים" וההלל בחנוכה היא רק אמצעי להתחנך לומר "מודים" כל השנה בצורה אחרת - שבאמת מודים ומהללים אותו יתברך על ניסיו שבכל עת, ערב, בוקר וצהריים.
מובא בשם הרב מאיר חדש זצ"לשאל אחד מרבני בריסק: מדוע קבעו לדורות הלל ושמחה על הנס שדלק שמונה ימים במקום יום אחד? הרי נס כזה כבר קרה קודם: הגמרא (שבת כב, ע"ב) מספרת על "הנר המערבי" שדלק בנס במשך שנים רבות במשכן ובשני בתי המקדש. גם שם, שמן הספיק ליום אחד ודלק תמיד "מֵעֵת לְעֵת". מה מיוחד אם כן בנס חנוכה?
התשובה: בחנוכה הנס היה גדול הרבה יותר, בגלל המסירות נפש של החשמונאים לשמור על פך השמן הטהור ולא להתפשר על שמנים פסולים. ועל כן היינו מסוגלים "לקלוט" את הנס - להבין שהקדוש ברוך הוא מדבר אלינו ממש, ועל ידי זה נתחנך לדורות ולכל החיים להודות לו, להללו ולשבחו תמיד.
כותב הבן איש חי (פרשת וישב, סעיף כח): "וְיִזָּהֵר בְּהַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי אֲפִלּוּ בְּחַג הַמַּצּוֹת אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל גָּמוּר כָּל הַיָּמִים, וְכָאן אוֹמְרִים הַלֵּל גָּמוּר שְׁמוֹנָה יָמִים, עַל כֵּן יֹאמַר אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה." וכן כתב הפלא יועץ (ערך "רינה"): התפילה נקראת "רינה" - צריך לאומרה בנועם ובשמחה, ולא בחיפזון "כמנהג איזה מקומות שהאנשים יוצאים דחופים בקריאתם... יאמר ה' שירה והלל זה הקריבוני לפני תפילתך".
בן איש חי, פרשת וישב; פלא יועץ, ערך "רינה"וכן כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל ב"אור לציון" (הלכות חנוכה, פרק מ"ט, בהערות): "יש שממהרים בקריאת ההלל במרוצה בימי החנוכה, והאמת יש להיזהר לאומרו בניחותא ובשמחה, שהרי עיקר תקנת אלו הימים - להלל ולהודות - נתקנו באמירת ההלל ועל הניסים." על ידי אמירת ההלל ו"מעוז צור" בשמחה עצומה ובכוונה גדולה, נמשוך בקרבנו את מידת ההלל וההודיה כראוי לכל השנה כולה.