כמו אצל אבותינו, שהקדוש ברוך הוא הרים אותם למדרגות גבוהות בהרבה ממה שהיו - תוך 49 יום עלו מעובדי עבודה זרה עד מדרגת אדם הראשון קודם החטא, במעמד הר סיני. זה לא היה אפשרי בדרך הטבע, רק בהקפה, בהשפעה מלמעלה - ועל כן ניסן הוא חודש של הלל, הודיה ושבח.
יציאת מצרים מוזכרת עשרות פעמים בתורה: בדיברה הראשונה - "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"; בקידוש שבת - "זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית... זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם"; בקריאת שמע פעמיים ביום; ובחלק ניכר מגופי התורה והמצוות.
מלך כוזר קרא לכומר, מוסלמי וחכם ישראל לוויכוח על אמונה. הכומר והמוסלמי כל אחד התחיל מבריאת העולם. אך החכם היהודי פתח דווקא ב"עם ישראל יצא ממצרים" - ותמה עליו המלך: מדוע אינך מתחיל מהתחלה, מבריאת העולם, כמו כולם?
ענה החכם: שהבורא ברא את העולם - זו הודאה שכולם מודים בה, ואי אפשר להתכחש לה. הנקודה האמיתית של האמונה אינה בבריאה גרידא, אלא בשאלה: האם הוא משגיח בעולמו? "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עָלָיו מִלְּמַעְלָה" - וזה התחיל רק במצרים, כאן מתחילה האמונה השלמה בהשגחה פרטית.
הרב חצקל לוינשטיין (מובא בשם הרב שלמה ברעוודזל) שאל: הרי בריאת העולם היא מופת גדול יותר מכל ניסי מצרים! מה כל כך מיוחד ביציאת מצרים?
וזהו עומק ההודיה: "אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ" - רק הוא בעצמו, בכבודו, ירד ושינה סדרי בראשית להוציא את עמו. ככל שאדם מבין את עומק הנס, כך תגדל הודיתו - "הָלְלוּ שֵׁם אֱלֹקִים בְּשִׁיר, וּגְדַּלְנוּ בְתוֹדָה". החודש הזה מוקף בישועות, ובעזרת ה' נזכה בו לגאולה שלמה.