🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
ערב ראש חודש אלול, בפרשת "ראה", אנו קוראים "אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". איזו שמחה גדולה - מגיע חודש אלול, חודש של קרבת אלוקים, "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".
כדי להבין מה הולך לקרות בחודש הנפלא הזה, יש לחזור למקורות ולשורש. כל חג שחוגגים עם ישראל אינו רק ציון למה שהיה בעבר - "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". אותו אור שהתנוצץ אז, מתנוצץ שוב בכל שנה, באותם ימים. בפסח יצאנו ממצרים, וכל שנה מתנוצץ אותו אור של חירות; בשבועות קיבלנו את התורה, וכל שנה מתנוצץ אותו אור מחדש. אם כן, מה קרה בעבר בראש חודש אלול?
בעת ההיא אמר ה' אל משה: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים... וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה". מבאר רש"י בפירושו לספר שמות: "פְּסָל לְךָ" - אתה, ששברת את הלוחות הראשונות, אתה פסולם, אתה תפסול לך את האחרונות. ורש"י מביא כאן משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות. מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, שהיא נבעלה, וקרעו את כתובתה. אמר המלך: יבוא ויהרוג אותה! אמר לו השושבין: אדוני, אתה קראת אותה כלתך, אתה כתבת לה כתובה. בדוק המלך, ומצא שלא היה שום דבר - כל מה שאמרו כל מיני השפחות היה כזב. נתרצה לה. אמר לו השושבין: אין לה כתובה, כתוב לה כתובה אחרת. אמר לו המלך: אתה קרעת אותה - אתה קנה לך ניר אחר, ואני אכתוב עליו בכתב ידי.
והנמשל: המלך הוא הקדוש ברוך הוא, השפחות אלו ערב רב, השושבין הוא משה, וארוסתו של הקדוש ברוך הוא היא עם ישראל. שטר הקידושין שלנו עם הקדוש ברוך הוא היו הלוחות הראשונות. עם ישראל חטאו בעגל, ומשה שבר את הלוחות - כביכול נקרעו הקידושין בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. וצריכים להתחתן מחדש. ומתי הקדוש ברוך הוא עושה איתנו חתונה חדשה? בראש חודש אלול.
בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים". מה זה "לוחות"? לוחות פירושו שטר קידושין חדש. וכך, בכל ראש חודש אלול - אדם שחטא במשך השנה, שהתרחק כביכול מבורא עולם, ששטר הכתובה שלו כבר לא כל כך נקי, שיש עליו לכלוך ופגם שהצטבר במשך הזמן - בראש חודש אלול אומר הקדוש ברוך הוא לכל יהודי: בוא, עלה אלי ההרה, בוא נתקרב, בוא נחדש את ה"אני לדודי", בואו נכתוב שטר קידושין חדש.
אומר הבני יששכר דבר נפלא: אדם אומר לאשתו "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי". ואומר הקדוש ברוך הוא לכל יהודי ויהודי: הרי אתה מקודש לי. "לי" בגימטריה - ל' ועוד י', ארבעים יום. הם כנגד ארבעים ימי רצון: עשרה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים, ועוד שלושים יום מראש חודש אלול עד ראש השנה. הימים האלה הם ימים שבהם אדם יכול להתקדש מחדש, להיות קרוב לבורא עולם.
אותו אור נפלא שהיה אז, כאשר הקדוש ברוך הוא קידש אותנו בפעם הראשונה, חוזר גם עכשיו, בזמן הזה, בכל שנה מחדש. בימים אלו יכול כל יהודי, שרק רוצה להרגיש את "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב" - להרגיש שהקדוש ברוך הוא כביכול קרוב אלינו, מקדש אותנו מחדש אליו.
מי שמחפש בימים אלו להרגיש את קרבת ה', להרגיש כמה ה' אוהב אותו, יכול להרגיש זאת ביתר קלות. מי שעושה כמה דקות של הודיה, ירגיש בימים אלו הרבה יותר דברים להודות עליהם, הרבה יותר ניסים. מי שכותב בפנקס ההודיה מדי יום, יראה הרבה יותר חסדי ה' - כי הקדוש ברוך הוא בימים אלו נותן לנו להרגיש את קרבתו, ומקדש אותנו בחזרה אליו: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי".
ומתי זה מתחיל? "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, אָמַר ה' אֵלַי". מתי היה זה? בדברים פרק י', פסוק א', בכ"ט באב אמר ה' אל משה: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת... וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה". וכ"ט באב, כלומר ערב ראש חודש אלול, הוא היום שבו עלה משה רבנו, לתחדש עם עם ישראל את ההודיה, את השמחה, את האהבה לה', שיהיה בזה ראש חודש אלול, לא כמו כל ראש חודש. חודש מלא שמחה, חודש מלא הודיה, חודש מלא אהבת ה'.
צריך להודות על חודש כה נפלא, ולהתחיל כבר מהיום, בעת ההיא, בעצם ערב ראש חודש, לעלות ולהרגיש את השמחה העצומה, כדי שראש חודש אלול יעלה כמו שצריך - חודש נפלא ומתוק שאנו הולכים לקבל מבורא עולם.