חובת ההודאה על חודש אלול

נתאר לעצמנו אדם שנעצר, שעבר על החוק - לא סתם עבירה, אלא עבירה חמורה ורצינית, שהחוק נותן עליה שנים רבות של מאסר. ולא רק זה, אלא יש עדים שראו אותו עובר את העבירה במזיד, בזדון, בלי שום התחשבות, בצורה בוטה ממש. איזו תקווה יש לאותו אדם? מה הוא כבר יכול לעשות? מרוב פחד וחרדה הוא כבר לא מפחד - הוא מתייאש, יודע שהוא יאלץ לבלות את רוב חייו במאסר.

וכמה ימים לפני המשפט, מתקשר אליו מישהו, אומר לו שהוא קרוב משפחה שלו, ששמע על כל הסיפור, ורוצה לעזור לו. "אני הייתי בארץ כשאתה נולדת, אני זוכר אותך תינוק. ואני קרוב משפחה שלך, יש לי יכולות". אומר לו: "מה אתה כבר יכול לעזור לי?" עונה: "אני מקורב לשופטים, מכיר את המערכת מבפנים. תשמע, אתה מצידך צריך רק להביע דעתך בכתב שאתה מתחרט, ולקבל על עצמך לא לחזור על כך - ואני מבטיח לך, אני יכול לסדר לך שלא תשב בכלא אפילו יום אחד".

"לא רק זה", ממשיך, "אני יכול לסדר לך שבמה שאתה מביע דעתך שאתה מתחרט ורוצה לשוב לדרך טובה - אני יכול לסדר לך גם סוג של מלגות, סכומים שאתה יכול לקבל. ואפילו לטווח ארוך, לכל החיים". אומר לו האדם: "איך יכול להיות טוב כזה?"

סיפר חבר, אבא לילדים: בין הזמנים הבן שלו רצה טיול. נתן לו טיול, לא הרבה, אבל השתתף איתו קצת, נתן לו עוד כסף. יום אחרי הטיול בא הבן לאבא ואמר לו: "אבא, תודה רבה על הטיול, תודה על הטיול". אמר לי החבר: "אתה לא יודע איזו שמחה עצומה פתאום הייתה לי בלב. מיד אמרתי לו - אין בעד מה, לא מגיע לך תודה מיוחדת - אבל תשמע, הרגשתי שאני ממש רוצה לתת לו עוד, מה שאפשר. אבל אי אפשר, כבר עשינו את הטיול. הרגשתי ממש שמחה עצומה בלב ורצון לתת לו עוד, רק בגלל שהוא בא ואמר תודה".

רבותיי, שימו לב: אנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא. על אחת כמה וכמה, כשבן של הקדוש ברוך הוא בא ואומר תודה - על כל דבר, על כל מה שקורה לו ועל כל מה שלא קורה לו, אפילו על מה שהוא מתעלם מהסובב אותו - כמה זה גורם שמחה גדולה אצל הקדוש ברוך הוא, ומעורר אצלו רצון להשפיע עוד שפע גדול. בפרט שהימים האלה הם ימי רצון, שבהם ה' יורד אלינו ברצון גדול להשפיע עלינו שפע של רחמים.