🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מובא בספר "תשובתכם" (פרשת יתרו) בשם הסמ"ג, שהתגלה לו בחלום: "עיקר הדבר שתופס בו היצר הרע את האדם הוא השכחה. כי אלמלא השכחה, היה כל אדם מתלהב לבו לעבודת ה' יתברך על ידי זכירת מה שאירע עמו מיום היוולדו - אשר נעשה עמו פלאי פלאות יותר משיוכל אדם לספור. ואם היה זוכר, היה בלתי אפשרי לפסוע על איזה דבר שהוא נגד רצונו יתברך. אך השכחה גורמת את העניין."
מובא בשם הסמ"ג, ספר "תשובתכם"מבואר בשם הבעל שם טוב הקדוש: יסוד ה"קליפה" של עמלק הוא עניין השכחה. ולכן, במצוות "לא תשכח" בפרשת עמלק, כתוב שקליפת עמלק - היצר הרע - עניינה לגרום לאדם לשכוח את חסדי ה' יתברך.
מצאנו שעמלק תפס דווקא את אלה שנפלטו מן הענן - מי שלא היה בתוך ענני הכבוד. מי שהיה תחת הענן, לא הייתה לעמלק שליטה עליו. ה"ענן" מרמז על העניין הזה: כשאדם שוכח את הקדוש ברוך הוא, המרחף עליו ושומר עליו, מגן עליו - הוא נכנס לשליטת עמלק. אך מי שמרגיש שהוא תחת ענני כבוד - זוכר תמיד את חסדי ה' - יש לו כוח נגד היצר הרע, נגד עמלק.
מצוות סוכה היא זכר לענני כבוד, ועל האדם היושב בסוכה לזכור: איך ה' הנהיג אותו, איך הוא דאג לו כל השנים עד עכשיו. זכירה זו גורמת "צילא דמהימנותא" - השראת השכינה בסוכה. עמלק (הכוח המסתתר אחר ה"קסא" - שאין הכיסא שלם ואין השם שלם) ממעט את השראת השכינה; וההפך מעמלק הוא דווקא השראת השכינה השלמה, וזוהי הסוכה - "צילא דמהימנותא", צל של אמונה שבו האדם זוכר את חסדי ה'.
ובפרט לאחר יום הכיפורים, כשאדם קיבל טהרה מהעבירות, יש לו יותר כוח קדושה ויותר כוח זכירה נגד היצר הרע, פחות שכחה. זהו הזמן שהוא יכול לשבת בסוכה ולהיזכר בחסדי ה' - איך ה' הוא המנהיג, המשגיח, הענן שהוליך אותו כל החיים. על ידי זה זוכה להשראת שכינה, וזהו עיקר שמחת חג הסוכות: הדביקות בקדוש ברוך הוא, השראת השכינה בנשמה - זו שמחת האדם האמיתית.