🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
המהר"ל, בהקדמה לספרו "גבורות ה'", מספר שבכוונתו היה לכתוב שישה ספרים על השבת והחגים, אך לא זכינו לכולם. אחד הספרים שתכנן היה על חג הסוכות, ושמו יהיה "ספר ההוד" - כי בו נותנים הודיה והלל לקדוש ברוך הוא בארבעת המינים.
מבארים הגר"א והמלבי"ם: "הוד" הוא יופי פנימי, לעומת "הדר" שהוא יופי חיצוני. הגר"א על הפסוק "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ" (משלי) מבאר: ההוד הוא הטוב הפנימי, וההדר הוא הדרת הפנים החיצונית המגיעה מתוך ההוד הפנימי.
הגר"א, המלבי"םהרב מנחם רקנטי, בפירושו על התורה בפרשת אחרי מות, מבאר יסוד עמוק ברעיון הטמון בשעיר לעזאזל: כשה' ברא את העולם, הוא העמיד את כל הכוחות במקום המתאים להם - הכוחות הפנימיים היו בפנים, והחיצוניים בחוץ. אך לאחר החטא, "נתקלקלו הצינורות" ונשתבשו הסדרים: הכוחות החיצוניים נכנסו פנימה, והפנימיים יצאו החוצה. לכן מקריבים שעיר לה' בפנים (במקדש) ושעיר לעזאזל בחוץ, כדי להעמיד את הכוחות במקומם הנכון.
הריקנטי מרמז זאת בסיפור יעקב ועשו: יעקב נתן לעשו מתנות ("וַיָּשָׁב עֵשָׂו בַּיּוֹם הַהוּא לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה" - רמז לשעיר לעזאזל, המסמל את הכוחות החיצוניים) - ומיד לאחר מכן "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה", רמז לכך שעם ישראל טרודים מיום כיפור ועד סוכות בהכנת הסוכה.
מה אנו יכולים ללמוד מכך? ביום הכיפורים עבודתנו היא לתקן את עצמנו: מה שצריך להיות בפנים (התורה, התפילה, ההודיה, המצוות) - אנו מכניסים אל תוך הלב; ומה שצריך להיות בחוץ (העבירות והחטאים) - אנו מוציאים החוצה. לאחר שזכינו להיטהר ביום הכיפורים, הפנימיות שלנו מתוקנת והלב נקי - ובכך אנו נכנסים לחג הסוכות עם לב נקי וטהור לעבודת ה'.
רש"י במסכת סוטה (מ, ע"א), בביאור "מודים אנחנו לך", מבאר: "שֶׁנָּתַתָּ בְּלִבֵּנוּ לִהְיוֹת מוֹדִים לְךָ וּדְבוּקִים בָּךְ" - ההודיה לה' מגיעה דווקא מתוך דביקות וקרבה בלב.
רש"י, סוטה מ, ע"אוזה מבאר גם למה מידת ההוד קשורה דווקא לחג הסוכות: לאחר שזכינו ביום הכיפורים לכפרה ולטהרה, מתחברים אנו ללב שלנו - הפנימיות שהיא עניינה של מידת ההוד. אז בחג הסוכות מספיק לנו לגור בדירת עראי, כי החיצוניות כבר לא תופסת מקום כה חשוב אצלנו - אנו כבר יודעים שהעיקר הוא להיות "בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא" (בצל האמונה). ומתוך חיבור זה ללב, נובעת שירה והודיה לקדוש ברוך הוא מתוך הפנימיות, כמו שכתוב במדרש: "עַם נִבְרָא יְהַלְלוּ יָהּ" - לאחר ההתחדשות בראש השנה ויום הכיפורים, "מַה לָּהֶם לַעֲשׂוֹת? לִיטּוֹל אֶתְרוֹג בְּיָדָם, לוּלָב וַעֲרָבֵי נַחַל וַהֲדַסִּים לְהַלֵּל אוֹתְךָ."