📜 ויתבוננו חסדי ה' - ההלל הנסתר של פורים

למה בפורים קריאת המגילה היא ההלל, ואיך ההתבוננות בנס הנסתר הביאה את ישראל לקבל את התורה מאהבה
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

"קרייתא זו הלילא"

הגמרא במסכת מגילה שואלת: למה לא אומרים הלל בפורים? ואחד התירוצים של הגמרא הוא: "קרייתא זו הלילא", קריאת המגילה היא ההלל.

וכבר שאלו רבים: מה כוונת הגמרא? למה הקריאה היא הלל? ואם נניח שקריאת המגילה היא הלל, צריך להבין למה נתקן ההלל דווקא בצורה כזאת. זה דבר שלא מצינו בשום מקום אחר, בשום חג אחר. בשום מקום לא אומרים שהסיפור של מה שקרה, הסיפור של הנס, הוא עצמו ההלל. מה מיוחד דווקא בפורים?

"הדר קבלוה מאהבת הנס"

ועוד שאלה. הגמרא במסכת שבת (פח ע"א) אומרת:

הדר קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: "קימו וקבלו היהודים" – קיימו מה שקיבלו כבר.
מסכת שבת פח ע"א

ואומר רש"י: חזרו וקיבלו את התורה מאהבת הנס שנעשה להם. וצריך להבין: מה פירוש "אהבת הנס"? ואיך דווקא אותה אהבת הנס היא שהביאה אותם לקבל את התורה מחדש, באהבה וברצון?

ההלל תואם את הנס

על השאלה הראשונה עונה רבי יצחק הוטנר, בספרו "פחד יצחק": המחייב של ההלל הוא המאורע של הנס. ולכן ההלל צריך להיות תואם לדבר שקרה, למאורע עצמו.

נס גלוי

כל הניסים שקרו בצורה גלויה, ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף, גם ההלל עליהם נאמר בצורה גלויה, בפה, במזמורי הלל.

נס נסתר

אבל הנס של פורים נעשה בצורה נסתרת. ולכן גם ההלל המתאים לו הוא הלל שנאמר בצורה נסתרת.

הגמרא לומדת מן הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני" רמז לאסתר. זה מלמד שהנס נעשה בהסתר. ולכן גם ההלל המתאים לו נאמר בהסתר: בחוץ יש קריאת מגילה גלויה, וההלל טמון בתוך סיפור המגילה.

מה פירוש "נסתר"?

ונוסיף על דברי ה"פחד יצחק". משמעות הנס הנסתר היא שבמבט ראשון אפשר להבין שלא קרה כאן שום דבר מיוחד. הכל קרה במקרה, ולא הייתה כאן שום כוונה ושום סיבה מיוחדת. אבל מי שמתבונן רואה שהנס הנסתר נעשה בכוונה, בדווקא, בהשגחה פרטית מאת הקדוש ברוך הוא.

🔍 מקרה או השגחה?

במגילה אפשר להבין שאחשוורוש הרג את ושתי רק משום שלא באה כשקרא לה, והוא התרגז. ואפשר להבין גם שאחשוורוש בחר באסתר רק משום חן פניה, ומה שמרדכי שמע את בגתן ותרש, היה רק במקרה.

אבל מי שמתבונן רואה שהכל נעשה בהשגחה פרטית מכוונת מאת הקדוש ברוך הוא. הוא שסובב בכל מהלך המגילה את המהלך שהביא את הצלת ישראל.

ומי שמסתכל במגילה בצורה כזאת, ומתבונן בחסדי ה' שבתוך המגילה, שהקדוש ברוך הוא עשה לנו, ההתבוננות הזאת בחסדי ה' היא היא ההלל שבקריאת המגילה.

כמים הפנים לפנים

ולפי זה אפשר להסביר את דברי רש"י: "הדר קבלוה מאהבת הנס שנעשה להם". כשעם ישראל הסתכלו והתבוננו בנס העצום שנעשה להם, וראו כמה גדולה האהבה האין סופית שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, אז, "כמים הפנים לפנים", התעוררה גם אצלם אהבה גדולה ועצומה כל כך, שהביאה אותם לרצות להתמסר לגמרי לה' ולהתחבר אליו בהתחברות שלמה.

והאפשרות לעשות זאת היא על ידי התורה. כידוע, מי שרוצה לזכות לתורה ולקנות אותה, זה מחייב מצדו התמסרות שלמה לתורה הקדושה, "להמית את עצמו באוהלה של תורה". ואותה התמסרות, אותה התבטלות לתורה הקדושה, היא שמביאה את האדם לידי קרבה, התחברות ודבקות בקדוש ברוך הוא.

זה מה שעם ישראל רצו, וזה מה שמצאו דווקא בתורה הקדושה. הם רצו כל כך להתחבר לקדוש ברוך הוא ולהתמסר לו, ומצאו זאת בתורה. על ידי שקיבלו על עצמם להתמסר בכל עצמם לתורה הקדושה, זו הייתה הדרך שלהם להגיע להתחברות ולדבקות בה'. וכל זה בא מתוך שראו את גודל הנס ואת גודל האהבה שהקדוש ברוך הוא הראה להם.

דיוק בלשון רש"י

ונראה שהדבר מדויק בדברי רש"י. רש"י אינו כותב סתם "מאהבת הנס", אלא "מאהבת הנס שנעשה להם". כלומר, הם ראו איך הקדוש ברוך הוא עשה את הנס הזה במיוחד בשבילם, מתוך אהבה, מתוך קרבה לעם ישראל. הקדוש ברוך הוא הסתכל וראה את מצבם של ישראל, שהם בניו, ודאג להם. ומתוך שראו עד כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותם, רצו גם הם להתמסר אליו, ועשו זאת על ידי קבלת התורה מחדש, ברצון ובאהבה.

תירוץ נוסף: ההארה חוזרת בכל שנה

ואחרי שביארנו כך, אפשר לתרץ עוד תירוץ על השאלה הראשונה: למה בפורים נעשה ההלל דווקא על ידי קריאת המגילה, ומה שונה פורים מכל שאר החגים?

כידוע, בכל החגים חוזרת בכל שנה אותה הארה שהייתה בזמן שנעשה הנס, כשהחג נחוג בפעם הראשונה. וכך גם בפורים: חוזרת בכל שנה אותה הארה של קבלת התורה מחדש, ברצון ובאהבה.

ולכן תיקנו בפורים במיוחד שההלל ייאמר בצורה של קריאת המגילה והתבוננות בחסדי ה' ובאהבת ה' אלינו, הגנוזים בסיפור המגילה. התבוננות בחסדים שעשה לנו: איך הציל אותנו ממוות בטוח לחיים ולרווחה, והפך את היהודים מנשלטים ומשועבדים, תחת גזירה איומה שהמן רצה להרוג את כולנו, לשולטים בשונאיהם.

ההתבוננות הזאת מביאה את עם ישראל לאהוב את הקדוש ברוך הוא בחזרה. ומתוך קריאת המגילה וההתבוננות בחסדי ה' שבה, אנו באים לאהבת ה'. ומתוך אהבת ה', ביום שבו חוזרת ההארה של קבלת התורה ברצון, נוכל לזכות לקבל על עצמנו את התורה הקדושה באהבה וברצון.

יהי רצון שנזכה כולנו לקרוא את המגילה ולהתבונן בה בחסדי ה', לראות מאחורי כל "מקרה" את יד האב האוהב, ומתוך אהבתו אלינו לקבל על עצמנו את עול התורה באהבה וברצון, ושתהיה לנו התורה "אורה ושמחה וששון ויקר". "ליהודים הייתה אורה", אורה זו תורה. "מי חכם וישמר אלה, ויתבוננו חסדי ה'".

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. מסכת מגילה יד ע"א: מדוע אין אומרים הלל בפורים – "קרייתא זו הלילא".
  2. מסכת שבת פח ע"א: "הדר קבלוה בימי אחשורוש", ורש"י שם: "מאהבת הנס שנעשה להם"; אסתר ט, כז.
  3. רבי יצחק הוטנר, "פחד יצחק" (פורים): ההלל תואם את אופי הנס – גלוי או נסתר.
  4. מסכת חולין קלט ע"ב: "אסתר מן התורה מנין – ואנכי הסתר אסתיר פני" (דברים לא, יח).
  5. משלי כז, יט: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".
  6. מסכת ברכות סג ע"ב: אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.
  7. אסתר ח, טז, ומסכת מגילה טז ע"ב: "אורה – זו תורה".
  8. תהלים קז, מג: "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'".
▲
סיכום השיעור: ויתבוננו חסדי ה' - ההלל הנסתר של פורים