"מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה". עד מתי? עד פורים? לא. עד סוף חודש אדר, כמו שמבואר בפסוק: "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה". כל החודש כולו מלא שמחה.
בהפטרה של פרשת פרה, הקדוש ברוך הוא מבטיח ארבעה דברים לדור האחרון, דור הגאולה:
א. קיבוץ גלויות לארץ ישראל.
ב. שפע ברכה בפירות ובירקות, ושפע כל טוב, ובניין הארץ: הארץ תתמלא אנשים ובניינים.
ג. מים טהורים שהקדוש ברוך הוא יזרוק עלינו.
ד. לב בשר.
וברוך ה', אנחנו רואים איך הכל מתקיים לנגד עינינו.
"וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". מהו הלב בשר? זו אהבת ה', שתהיה בדור האחרון. כך מוכח מן התורה, שגם בה כתובים אותם דברים על אחרית הימים. ובמקום "לב בשר" כתוב שם:
וברוך ה', בדור האחרון, ממש בשנים האחרונות, התעוררה תנועה גדולה לעורר את עם ישראל לאהוב את בורא עולם.
וכשאדם מתבונן, זה ממש מבהיל. מבואר בחובות הלבבות, באבן עזרא ובהמון ראשונים, שכל תכלית המצוות היא דבר אחד: לאהוב את בורא עולם.
משל למה הדבר דומה? לאדם שקיבל מכונית חדשה ומפוארת, עם מיכל דלק מלא, והכל נפלא. והוא נוסע ונוסע. שואלים אותו: לאן אתה נוסע? והוא אומר: "איני יודע. לא קיבלתי יעד." נוסע ונוסע, עם המכונית הכי חדשה ועם הדברים הכי נפלאים, ואינו יודע לאן.
כך ממש דומה הדור שלנו. עושים המון מצוות, הכי מהודרות שיכולות להיות, הכי נפלאות. אבל פשוט לא יודעים את היעד. אפשר לשאול אנשים מה היעד של קיום המצוות, וממש לא יודעים את הדבר הבסיסי ביותר ביהדות: שתכלית קיום המצוות היא אהבת ה'.
אפשר לפתוח את חובות הלבבות בשער אהבת ה', ולראות שזה מפורש. וכן באבן עזרא. ואנחנו אומרים זאת בכל יום: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". בשביל מה? "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם". זו תכלית קיום המצוות.
אם כן, זה ממש מבהיל שאנשים נוסעים ונוסעים ואינם יודעים לאן. וברוך ה', פתאום התעוררה תנועה לעורר את עם ישראל לאהבת ה'. והדרך הנפלאה ביותר להגיע לאהבת ה' היא להודות לבורא עולם. כך מבואר בחובות הלבבות: הדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי שאדם מתבונן בחסדיו ומודה לו. זה הלב בשר שהבטיח לנו הקדוש ברוך הוא.
ועכשיו נעסוק בהבטחה השלישית:
מהם אותם מים טהורים שהקדוש ברוך הוא שולח? יש מן המפרשים שהסבירו שהכוונה לתנועת התשובה שיש בדורנו. אבל זה קשה. וכי מי ששומר תורה ומצוות מאז שנולד, עליו הקדוש ברוך הוא אינו זורק מים טהורים? רק על הרחוקים מתורה ומצוות יש מים טהורים? איפה המים הטהורים שלנו? גם אנחנו רוצים מים טהורים!
המלבי"ם מסביר על הפסוק דבר נפלא. מה ההבדל בין טהרת המקווה לבין טהרת הפרה האדומה?
כל הגוף צריך להיכנס לתוך המים. אסור שתחסר אפילו שערה אחת.
על ידי מעט מים, כמה טיפות שמזים על האדם, הוא נעשה טהור.
הפסוק אומר שבדור האחרון זו לא תהיה טהרת מקווה, אלא "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים": כמה טיפות של מים טהורים, ועל ידי זה האדם יהיה טהור. ומהם אותם מים? המלבי"ם מבאר שזו "דעת קלה": איזו הבנה קלה, דבר קטן, ועל ידי זה האדם נעשה טהור. ונשארנו תמהים: מה היא אותה דעת קלה, שבה יזכה הדור האחרון להיות טהור "מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם"?
נבאר בעזרת ה' את הדברים על פי מה שביארנו בעניין טהרת פרה אדומה של זמננו. מן הפרה האדומה אנחנו לומדים להודות לקדוש ברוך הוא גם כשרע לנו.
טהרת פרה אדומה של ימינו היא כשאדם רואה דבר רע. זה נראה בעיניו רע, והוא אומר: "לא, זה טוב." הטמא טהור. הדבר שנראה רע, הוא מאמין שהקדוש ברוך הוא עשה אותו לטובה. גם כשהוא רואה דברים רעים מול עיניו, הוא ממשיך באמונה שלו שאבינו אב רחמן בכל מצב.
זו טהרת פרה אדומה, זו "חוקת התורה": כשאדם מקבל כמו חוק. הוא אינו מבין איפה האבא הטוב כאן, ובכל זאת הוא מקבל ומאמין שהקדוש ברוך הוא טוב. על ידי זה האדם זוכה להיות טהור מכל הטומאות שלו. זה מטהר אותו מכל עוונותיו. זו ה"דעת הקלה".
אבל מי גילה לנו דבר כזה, שכשאדם מקבל גזירת שמים באהבה, הוא נעשה טהור מכל טומאותיו? איפה זה כתוב? בחסדי שמים יש לזה ראיה נפלאה.
כמה לא חש ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה: שאול באחת, ועלתה לו. דוד בשתים, ולא עלתה לו.
יומא כב ע"בפירוש: בוא והתבונן כמה הקדוש ברוך הוא מסייע לדוד. שאול טעה פעם אחת, ו"עלתה לו": הפסיד את המלוכה. דוד חטא פעמיים, פעם בדבר אוריה ופעם כשמנה את עם ישראל, ולא הפסיד את המלוכה. איזה פלא!
ושואל על כך בספר גבורת ארי שאלה עצומה. המאמר הזה מבהיל. חס ושלום לומר שאין דין ואין דיין, ושהכל תלוי במזל! ומי שאומר כך, אין לו חלק באלוקי ישראל. אם כן, מה הפשט? למה הקדוש ברוך הוא ויתר לדוד ולא לשאול?
מדוע זכה דוד שהקדוש ברוך הוא ויתר לו? מחמת שהיו לו מעשים טובים מיוחדים: שבכל צרותיו היה מזמר ומשבח, והיה דבוק בה', ומקבל הרעה באהבה ומברך עליה כדרך שמברך על הטובה, כמו שאמר: "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה".
גבורת ארי, יומא כב ע"ב (תוכן הדברים)"חסד", אשירה. וגם "משפט", אשירה. בגלל שדוד המלך שר תמיד לבורא עולם, גם על הדין, זכה שהקדוש ברוך הוא ויתר לו על עוונותיו. ולמרות שחטא, הוא נשאר באמונה ובאהבת ה', ושר לו. אלה המים הטהורים של הדור האחרון, שבהם הקדוש ברוך הוא מטהר אותנו. זה ממש מטהר את האדם מכל עוונותיו, כמו שהקדוש ברוך הוא ויתר לדוד המלך.
ונביא לזה עוד דבר נפלא מספר "תורת אבות":
אם יהודי שמח ומרוצה בהנהגת הבורא יתברך שמו, ואומר תודה על כל מה שה' עושה עמו, וגם כשכואב לו מאוד הוא יודע ומאמין שמאחר שהקדוש ברוך הוא מתנהג עמו כך, הרי זה טוב, והוא שמח בהנהגתו יתברך ומודה לו על זה, ואומר לו בפה מלא שהוא שמח בהנהגה שלו עליו, אזי מידה כנגד מידה, גם הקדוש ברוך הוא כביכול מקבל באהבה את התנהגותו של אותו יהודי, ומוחל לו על כל עוונותיו.
תורת אבותהקדוש ברוך הוא כביכול אומר: אתה מקבל את ההשגחה וההנהגה שלי בלי שאלות? גם אני מקבל אותך כמו שאתה, ומוחל לך על כל העוונות.
למדנו מכאן דבר נפלא. יש לנו בדורנו אפשרות לקבל טהרה מכל העוונות, על ידי שאדם מקבל באהבה את גזירת ה'.
ואולי זו גם הסיבה שבדורנו, לצערנו הרב, יש ילדים שלפעמים עוזבים את הדרך. ותפקיד האבא הוא להמשיך לשיר לקדוש ברוך הוא, להמשיך לקבל באהבה גם כשהבן עוזב את הדרך, למרות שזה קשה מאוד. כמו שאומרת הגמרא: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
אבל אם אדם במצב כזה מקבל את הנהגת דוד המלך, "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ", שגם במצב כזה המשיך לשיר ולהודות לקדוש ברוך הוא, ולמצוא את הנקודות הטובות בכל מצב, הוא זוכה למעלת דוד המלך. הוא זוכה למים הטהורים, ובזה הוא מקרב את הגאולה, שבה נודה לקדוש ברוך הוא על הכל.
יזכנו הקדוש ברוך הוא למה שקראנו בהפטרה: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".