ארגון „קול תודה” התחיל משאלה פשוטה: מדוע אנו רגילים לדבר רבות על הצרות, ופחות על הדברים הטובים שהשם עושה איתנו? קבוצה קטנה החליטה לפתוח כל תפילה בהודיה ורק אחר כך לבקש. מן ההחלטה הזאת צמחה תנועה רחבה של שיעורים, סיפורים וכלים מעשיים להכרת הטוב.
המשתתפות קיבלו על עצמן לפתוח בתודה על הטוב הקיים, ורק אחר כך לפרט את החסר. הן סיפרו על ישועות בשידוכים, בילדים ובפרנסה. אין בכך נוסחה המבטיחה תוצאה, אך יש כאן שינוי עמוק: האדם אינו ניגש אל השם רק מתוך חסרון, אלא מתוך קשר שכבר מלא חסדים.
כאשר אנשים נוספים ביקשו ללמוד כיצד מודים, נוספו שיעורים יומיים, עלונים וקווים לקהלים שונים. ההודיה, ששייכת לכל אדם, הפכה מנקודה אישית לשפה קהילתית.
במגילת אסתר המהפך מתחיל בלילה שבו נפתחים ספר הזיכרונות ונקרא החסד שעשה מרדכי. מכאן נולד הרעיון: כאשר אדם פותח את „ספר הזיכרונות” הפרטי שלו וקורא את חסדי השם, גם מבטו על חייו מתחיל להתהפך.
כך נוצר פנקס ההודיה: מקום מכובד וקבוע שבו כותבים חסדים, ישועות ורגעים טובים. הכתיבה מצילה את הטובה מן השכחה ומאפשרת לחזור אליה בימים קשים.
בחתונות שרים על „קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה”, אך ירמיהו מוסיף קול חמישי: „קול אומרים הודו את השם צבאות כי טוב השם כי לעולם חסדו”. חזון הגאולה אינו מסתיים בשמחה האנושית; הוא מגיע אל הציבור המודה לבורא בארץ ישראל.
חז״ל מלמדים שלעתיד לבוא קרבן תודה ושירת ההודיה אינם בטלים. לכן חיבור מנגינות ל„מזמור לתודה” מבטא דבר עמוק: להפוך את מילות התפילה משגרה לשמחה חיה.
הרב מציין בשיעור שני זיכרונות הקשורים לכ״ו באייר: פתיחת בתי הכנסת בישראל לאחר סגירתם בתקופת המגפה, ופתיחת מלחמת ששת הימים במבצע האווירי שהכריע את חילות האוויר של האויב. זיכרונות כאלה מזמינים לעצור ולומר תודה על האפשרות להתפלל בציבור ועל הצלת ישראל.
בסיום מובא סיפור על בעל דירה שנתן לצדקה סכום של חודש שכירות כביטוי להודיה, ולאחר מכן מצא שוכר חדש מיד. עיקר הלקח איננו שתרומה מבטיחה רווח כספי; הודיה איננה עסקה. הנתינה מבטאת אמון, נדיבות והכרה שהממון בא מן השם.
מהפך מגילת אסתר החל כאשר נפתח ספר הזיכרונות, וכך גם המהפך בנפש מתחיל כשפותחים את הזיכרון ורואים את החסדים שכבר ניתנו. יהודה מלמד שהודיה היא זהות, ו„הקול החמישי” מלמד שהיא צריכה לצאת מן הלב אל הפה ואל המעשה. כתיבת הטובות, אמירת התודה ונתינת צדקה אינן עסקה לקבלת נס, אלא תנועה שמרחיבה את הטוב בעולם. כאשר מאות חסדים קטנים מקבלים קול, אהבת השם אינה סיסמה חיצונית אלא התשובה הטבעית של לב שזוכר מי היטיב עמו.