🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בראש השנה אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב בחז"ל, שאומרים "מלכויות" - להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו. כתוב בתנא דבי אליהו, על הסיבה שישעיהו הנביא זכה לנבואות אחרית הימים - נבואות המשיח ושל התיקון השלם, נחמות שאף נביא לא זכה בהן. וכמו שאנו אומרים בשבע דנחמתא, אחרי תשעה באב, שבעה שבועות אומרים את נבואות הנחמה של ישעיהו הנביא.
והנה בראש השנה אנחנו ממליכים את ה'. אנחנו מבקשים שה' ימלוך על כל העולם כולו, ושכולם יכירו אותו. צריכים להגיד את זה מתוך שמחה, ולהבין שזה הדבר הכי שמח שיש בעולם - שהקדוש ברוך הוא הוא המלך.
בסוף התפילה אנו אומרים "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ". צריך להגיד את זה מתוך שמחה כזאת, שהקדוש ברוך הוא הבדילנו מתועי העולם ומכל משפחות האדמה, לא שם חלקנו כהם - הוא קירב אותנו אליו, כי זו זכות להמליך את ה', להיות קרוב לקדוש ברוך הוא. כתוב בספרים שאחרי התפילה, בזמן אמירת "עלינו", יש התיקונים - כל ההשפעה של התפילה נמשכת על ידי אמירת "עלינו". שזה השיא, זו התכלית - להכיר ש"הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".
בזמן שאדם ממליך את ה' בסוף התפילה, הוא מודה לה' על ההודיה הנפלאה, על השמחה הזאת - להכיר שה' לעתיד לבוא יהיה מלך על כל הארץ. בזכות זה הוא ממשיך את כל השפע, כל התיקונים של התפילה. וכמו כן בראש השנה - אנו ממשיכים את השפע לשנה הבאה. איך ממשיכים את השפע? על ידי שממליכים את ה' על כל העולם, ומכירים שזה הדבר הכי שמח בעולם - להיות דבוק בה'. אין דבר יותר שמח מזה. זו הזכות, זה החסד הכי גדול שיכול להיות - שנכיר שה' הוא המלך.
ולעתיד לבוא, כולם יכירו וכולם יזכו לשמוח בשמחת אחרית הימים על ידי המלכת ה' מתוך שמחה. כך משביעים על העולם כולו, ועל כל השנה כולה, את השפע ואת כל הברכה. וזה מה שאמר דוד המלך בהכנה לתקיעת השופר: "הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב" - להכיר שהוא המלך, זה צריך להיאמר מתוך שמחה. "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל" - להכיר שה' הוא אלוקינו, שאין חסד בעולם גדול מזה. "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" - זה שתוקעים בשופר, ממליכים את ה'; אין חסד ואין שמחה גדולים מזה. זו התכלית של האדם, וזו התכלית של העולם כולו - זה מה שיהיה באחרית הימים, וזה מה שנותן את השפע לכל שנה ושנה.