🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מיד לאחר יום הכיפורים ציוונו הקדוש ברוך הוא לשבת בסוכות. מה הקשר בין ראש השנה ויום הכיפורים לחג הסוכות? בראש השנה וביום הכיפורים כל עם ישראל מתפלל לקדוש ברוך הוא שיתן לו שנה טובה - עוד שנה של חיים. בימים הללו מגיע האדם להכרה יסודית: החיים אינם דבר שזורם מעצמו וניתן באופן אוטומטי, אלא צריך להתחנן ולבקש שהקדוש ברוך הוא ייתן עוד שנה של חיים.
לאחר שאדם הגיע להכרה זו, ובוטח בה' שנתן לו שוב לחיות, מצווה אותנו הקדוש ברוך הוא לשבת בסוכה - "דירת עראי", כמבואר בגמרא (סוכה כח:) "צא מדירת קבע ושב בדירת עראי". בחג הסוכות אנו חוגגים בדיוק את הנקודה הזו: שאנו רק "עראי" בעולם הזה, לא קבועים בו, וכל חיינו הם מתנה.
אדם שמכיר שהחיים הם מתנה - נהנה מהם יותר ומעריך אותם יותר. מי שחושב שהחיים באים מעצמם - אינו מעריך אותם. אבל מי שיודע שהם מתנה מה' - שמח בכל רגע שהוא חי.
הגאון רבי גדליה אייזמן זצ"ל המשיל: מי שיש לו רק חמישה ימי חופש, מתכנן כל יום ויום בקפידה - כל יום מסלול, כל יום ניצול מלא, כי הוא יודע שהזמן קצוב ויקר. לעומתו, מי שיש לו חופשת קיץ ארוכה של חודשיים, יושב בנחת ואינו מנצל כל יום כראוי, כי אינו מרגיש דחיפות. כך הם החיים: מי שיודע שהחיים הם מתנה יקרה - ממלא כל יום בתוכניות של עבודת ה'. מי שחושב שהחיים מובנים מאליהם - מבזבז את הימים.
בחג הסוכות לוקחים את ארבעת המינים ומנענעים אותם לארבע רוחות השמים והארץ, כדי להודות לקדוש ברוך הוא על מתנת החיים. יושבים בסוכה, דירת עראי, ומכירים שאנו רק אורחים וגרים בעולם הזה - ודווקא מתוך כך שמחים על המתנה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו. ומתוך שמחה זו ממשיכים לחיות כך את כל השנה כולה: לדעת שהחיים הם מתנה, ולהודות עליהם בכל הלב.