⏳ היסוד של זכירת מלחמת עמלק - הלחם מחר

הדאגה למחר היא קליפת עמלק: ברפידים התלוננו לפני שהיו צמאים, ו"ה' מֶלֶךְ" בא לפני "ה' מָלָךְ" ללמד לחיות ולהודות ברגע הנוכחי
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

לפני שהיו צמאים

יש מצווה לזכור את מה שעשה לנו עמלק בדרך, כשיצאנו ממצרים. ומה המסר הפנימי של הזכירה? אפשר שנבין אם נתבונן איך הגיע עמלק.

לפני ביאת עמלק, עם ישראל הגיעו לרפידים, ולא היו מים לשתות. כתוב:

וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה שמות יז, ב

ובפסוק שאחריו כתוב: "וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמָּיִם". שימו לב: בפסוק הראשון לא כתוב שהיו צמאים, רק שלא היו מים, ועשו מריבה. ורק אחר כך כתוב "ויצמא שם העם למים".

מבאר הנצי"ב בספרו "העמק דבר": כשהתלוננו, באמת היו להם עדיין מים משלהם. הם לא היו צמאים. רק במקום הזה לא היו מים, ולכן הם דאגו: מה יהיה? ועל זה עשו מריבה עם משה. ובגלל שלא היו מרוצים במצבם, הגיעו אחר כך באמת לצמא, "ויצמא שם העם למים". זה היה עונש. אבל אילו היו שמחים ובוטחים בה' בשעה שעוד היה להם, אף שנראה שמחר לא יהיה, לא היו מגיעים לצמא.

וזו הייתה ההקדמה למה שכתוב אחר כך: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק".

"וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר"

ויש רמז בפרשה. משה אומר ליהושע:

בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר שמות יז, ט

למה דווקא "מחר", ולא היום? הרי עמלק כבר הגיע! זה מרמז שעיקר המלחמה עם עמלק היא עניין של "מחר". אנשים דואגים: מה יהיה? איך נסתדר? אין את זה, ואין את זה, ואין את זה. ועכשיו הכל בסדר! רק דואגים מה יהיה מחר.

קליפת עמלק היא הדאגה למחר: חיסרון בביטחון, וחוסר שביעות רצון מן המצב הנוכחי של היום. עכשיו יש, ובכל זאת אין שמחה, כי אולי מחר לא יהיה.

הכוחות ניתנים לרגע הזה

אמר אחד המשגיחים החשובים: לאדם יש כוח להתמודד עם הרגע הנוכחי. הקדוש ברוך הוא נותן לאדם את הכוחות למצב שבו הוא נמצא. אבל אם אדם דואג למחר, ה' עדיין לא נתן לו את הכוחות להתמודד עם המחר. ולכן, כשהוא חושב "מה יהיה מחר", הוא נעשה עצוב, ואין לו כוח לעמוד מול המחשבות האלה. למה? כי באמת אין לו עדיין את הכוחות. הזמן שלהם עוד לא הגיע.

לכן צריך תמיד להתחזק במצב הנוכחי, לבטוח בה', ולא לדאוג דאגת מחר.

עד כדי כך, שמובא בספרים בשם הזוהר שאין לאדם להשאיר בביתו אוכל למחר, כי זה חיסרון בביטחון. היום, כנראה, יש מקררים, וקונים אוכל, ולא רוצים לזרוק. אבל לאצור ולשים אוכל בצד למחר מתוך דאגה, זו אינה דרכו של הבוטח בה'.

"ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ"

ואנחנו אומרים: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". "ה' מֶלֶךְ": עכשיו, בהווה, הוא המלך. "ה' מָלָךְ": בעבר. "ה' יִמְלֹךְ": בעתיד.

ומובא בשם הרב הקדוש רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל ששאל: הרי בכל מקום אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא היה, הווה ויהיה, קודם העבר, אחר כך ההווה ואחר כך העתיד. אם כן, למה כאן מקדימים את ההווה? למה לא אומרים "ה' מָלָךְ, ה' מֶלֶךְ, ה' יִמְלֹךְ" לפי הסדר, עבר, הווה ועתיד?

והוא מבאר: העיקר תלוי באיך שאדם ממליך את ה' עכשיו. הכל תלוי באיך שאדם אומר "ה' מֶלֶךְ" עכשיו. אחרי שהוא ממליך את ה' עכשיו, הוא יכול להמליך אותו גם על מה שהיה וגם על מה שיהיה. אבל העיקר מתמקד בהיום, ברגע הזה.

דרכו של עמלק

לברוח מן הרגע הנוכחי אל דאגת המחר. "מה יהיה?" ולכן לא שמחים, ולא מודים על מה שיש עכשיו.

דרכו של הבוטח בה'

"ה' מֶלֶךְ" עכשיו. לראות את החסד של הרגע הזה, לשמוח בו ולהודות עליו. ומתוך כך להמליך את ה' גם על העבר והעתיד.

לשמוח בחסד של הרגע

וזה עניין זכירת מה שעשה לנו עמלק: לבטוח בה', ולראות את החסדים של הקדוש ברוך הוא ברגע הנוכחי. ברגע הזה יש לנו את הכוחות. יש לנו את הכוחות להכיר את חסדי ה'. לא לדאוג דאגת מחר, אלא להיות שמחים ברגע, לשמוח בקדוש ברוך הוא.

בזה יש לנו את הכוחות. בזה אנחנו יכולים לשמוח ולראות את החסד שאנחנו חיים ברגע הזה. ודאגת המחר היא סימן של קליפת עמלק, ה"מחר" שעליו נאמר "צא הלחם בעמלק מחר".

"וְעַתָּה": זו התשובה

ואמרו חז"ל: אין "ועתה" אלא לשון תשובה. "עתה" פירושו עכשיו, הרגע הזה. להתמקד ברגע, להיות שמחים ברגע הנוכחי: זה עיקר התשובה.

זו הדרך הקרובה אל הקדוש ברוך הוא: להכיר את החסדים שהוא נותן לנו בכל רגע ורגע. מי שחי ב"עתה", מודה על מה שיש עכשיו ובוטח בה' על מה שיהיה, מוחה בזה את עמלק שבלבו.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. שמות יז, א-ח: "וירב העם עם משה... ויצמא שם העם למים... ויבא עמלק".
  2. העמק דבר לנצי"ב, שמות יז, ג: עדיין היו להם מים כשהתלוננו.
  3. שמות יז, ט: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר".
  4. מובא בספרים בשם הזוהר: שלא להשאיר אוכל למחר מתוך חיסרון ביטחון.
  5. נוסח התפילה: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", וביאור רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל.
  6. בראשית רבה כא, ו: "אין ועתה אלא תשובה".
▲
סיכום השיעור: היסוד של זכירת מלחמת עמלק - הלחם מחר