🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מחר בערב נגמר לנו האלול הנחמד והנפלא, ואיתו נגמרת השנה הזאת, עם כל הטוב שהיה בה ברחמיו וברוב חסדיו יתברך. עתה הוא הזמן להתבונן ולחדד עצה שכבר עמדנו עליה - שאחת העצות הטובות והמועילות לזכות בדין היא להיות איש תודה יותר ויותר. הוכחנו שהודיה גורמת לקרבת ה', לאהבת ה', ליראת ה', ובעיקר לכניעה לפניו - שהיא עיקר עבודת היום, להמליכו עלינו: ככל שנהיה נכנעים ומבטלים את עצמנו ורצוננו מפני רצונו יתברך, כך הוא יותר מלך עלינו.
אחת העצות הנוספות לזכות בדין, כמובא בספרים הקדושים, היא לקבל על עצמו לשמור שבת כהלכתה ביתר דקדוק וביתר קדושה. שכן איתא בגמרא מסכת שבת:
ויש לשאול: מדוע דווקא שמירת שבת מזכה את האדם שימחלו לו על כל עוונותיו? יש בזה שני טעמים. הטעם הראשון: השבת שקולה כנגד כל המצוות, שכן היא אות ומעיקרי הדת - עדות על שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימים את כל העולמות, וביום השביעי שבת ונפש. הטעם השני: השבת היא זמן מעין עולם הבא, התנתקות מהחומר ומכל עסקי העולם הזה, רק התייחדות והתקרבות עם ה' יתברך - כמו שאומרים בזוהר על סעודת השבת "סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא", ואנחנו כביכול אורחים אצלו.
מי שמתבונן, רואה שבעצם בכל שבת ושבת אנחנו ממליכים את ה' יתברך עלינו, מתקרבים אליו ונמצאים במחיצתו. לא צריך לחכות עד ראש השנה - יש לנו את זה בכל שבת ושבת. "שבת" הוא בעצם אותיות "תשב" ו"תשובה" - שורש המילה של תשובה - ששבים אליו ומתקרבים ויושבים במחיצתו. אלא שזו תשובה מאהבה, כמו שאנו אומרים בתפילה: "בְּשַׁבָּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ".
וידוע: בתשובה מאהבה גם הזדונות נהפכות לזכויות. לכן דווקא בשבת - זה הזמן להודות לה' יותר מכל שאר ימות השבוע, שהרי בשאר הימים אנחנו שקועים ועסוקים בחומר ובעולם הזה. וזהו מה שכתוב במדרש, שהשבת מבקשת מאיתנו לשיר ולהודות לה' יתברך ביום השבת, ולומדים זאת מהפסוק "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת".
אם כן, יש לנו פירוש נפלא נוסף למילים "טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'", נוסף לפירושים הנפלאים שהבאנו בעבר. יש לנו כעת שתי הסגולות לזכות בדין: שמירת שבת קודש - שמקבל על עצמו לשמור שבת יותר בקדושה, יותר בטהרה, יותר בדקדוק ההלכה; וגם לקבל על עצמו להיות מודה לה' יתברך תמיד.
ההודיה ושמירת השבת קשורות אחת לשנייה, ונובעות מאותו עניין - ביטול הרצונות והכניעה. וממילא, שתיהן מביאות ליותר קרבת ה' ואהבת ה'. ועל ידי שנקבל על עצמנו שתי קבלות אלו, בלי ספק נזכה ביום הדין.
אנחנו וכל בית ישראל, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. ונכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים וחסידים, שנה זו וכל שנה ושנה.