🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
כתוב בירושלמי שבבית המקדש היו עושים בכל יום מסביב למזבח הקפה אחת, וביום השביעי (הושענא רבה) - שבע הקפות, זכר להקפות יריחו. מה הקשר בין הקפת יריחו לבין הקפות החג? המפרשים הרגילים מבארים: או כנגד הכנעת חומות המקטרגים, או ביטול המלאכים המקטרגים וכוחות הרע, או הפלת החומות המבדילות בינינו לבין הנקודה הפנימית של עבודת ה' שאליה אנו שואפים.
מבאר ה"ערוך לנר" (מסכת סוכה, דף מא) יסוד נפלא: "משום שעיקר שמחת החג היא להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא על חסדיו ונפלאותיו." ועיקר שבח ה' - הניסים שנעשו בארץ ישראל, כמו שכתוב "אֶרֶץ אֲשֶׁר... עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ". ולכן אין אומרים "הלל" הקדוש ברוך הוא (הלל שלם) בחוץ לארץ - כי הקדוש ברוך הוא אינו שמח כל כך בשבחים על ניסים שנעשו בחוץ לארץ.
ערוך לנר, סוכה מאולכך מזכירים דווקא את נס יריחו - נס ראשון שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל אחרי שעברו את הירדן ונכנסו לארץ ישראל. יש לנו שמחה גדולה בחג ההודיה - חג הסוכות - להודות לקדוש ברוך הוא על הנס הראשון שנעשה בארץ ישראל, נס הפלת החומות של יריחו. ולכן אנו מקיפים את הבימה שבע פעמים, כזכר לשבע ההקפות שהקיפו את חומות יריחו.
דברי הערוך לנר מתאימים גם לדברי הרמב"ם המבאר את ארבעת המינים: "וזה אשר נראה לי בארבעת מינים - שהם היו שמחה וששון ביציאתה מן המדבר, שהיה לו מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים לשתות, ואין מקום אלא ארץ ישראל שיוציא פרי ונהרות. לפיכך נלקח לזיכרון זאת ההנאה שבפירותיה הטובים - ובעל הריח הטוב והעלים הנאים, וגם ההנאה שבצמחיה - כלומר, ערבי נחל."
ארבעת המינים אינם אפוא רק זכר לענני הכבוד, אלא גם זכר לשמחת ההגעה לארץ ישראל - ארץ שנתברכה בפירותיה ובצמחיה. וכך מתחברים יחדיו נס יריחו (השער הראשון לארץ), הקפות החג (זכר להקפות יריחו), וארבעת המינים (שמחה על פירות הארץ) - הכל ביטוי לאותה תמצית: "עיקר שמחת החג להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא על חסדיו ונפלאותיו."