ההודיה כזכות לראיית אלוקים
חידושו של רבנו סעדיה גאון על מכתבו של חזקיהו המלך, וסוד ברכת "מודים" בלשון נוכח
מאת: הרב יהודה טאוב
א. חזקיהו המלך - "לא אראה קה בארץ החיים"
"אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָּהּ יָּהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים"
ישעיהו ל"ח, יא - מכתב חזקיהו לאחר החלמתו
חזקיהו המלך, בחוליו, חשש שלא יזכה עוד לראות את בורא עולם בארץ החיים. אך הפסוק תמוה: וכי אדם חי יכול לראות את ה' בכלל? הרי כתוב "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"! מה, אם כן, התכוון חזקיהו כשאמר שהוא חושש שלא "יראה" עוד את ה'?
✦ ✦ ✦
ב. רבנו סעדיה גאון - ראיית אלוקים היא ההודיה
עניין ה"ראייה" כאן הוא ההודיה. על ידי שאדם מתבונן ומודה לקדוש ברוך הוא, הוא מתרגל להתבונן מתחת לשטח, ורואה בכך את אהבתו של הקדוש ברוך הוא אליו בכל דבר.
רבנו סעדיה גאון, מובא בפירוש על ישעיהו
מי שאינו מודה, אינו רואה מתחת לפני השטח - החיים נראים לו סתמיים, טבעיים, ללא כוונה מיוחדת. אך מי שמתחיל להודות, מתחיל ממש לראות את אלוקים בכל דבר. עד כדי כך שאפשר לומר: כשם שיש ראייה בעיניים, יש "ראיית אלוקים" ממש - לחוש את קרבתו ואהבתו על ידי ההודיה.
✦ ✦ ✦
ג. משל: לראות את חסד ה' רק כשמתבוננים
אדם שנשרף לו החשמל בביתו כשאף אחד לא היה בבית, יכול להצטער סתם - או, אם הוא רגיל להתבונן ולהודות, לחשוב לעצמו: איזה חסד עשה השם, שלא היה אף אחד בבית כשקרה הדבר! רק מי שמורגל להתבונן ולהודות רואה ממש את יד ה' בכל אירוע, גם בזה שנראה לכאורה פשוט.
✦ ✦ ✦
ד. ברכת "מודים" - הברכה היחידה בלשון נוכח
כל שמונה עשרה הברכות נחתמות בלשון נסתר - "מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים", "מֵקִים קֶרֶן יְשׁוּעָה", "עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" - גוף שלישי נסתר. ברכה אחת בלבד נחתמת בלשון נוכח: "הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת".
נוסח שמונה עשרה
למה דווקא בברכת ההודיה עוברים ללשון נוכח, גוף שני? כי על ידי ההודיה לבורא עולם, האדם מרגיש איך אלוקים נמצא ממש מולו, "פנים אל פנים", וחש את אהבתו. ההודיה היא הזכות לראות את בורא עולם. יהי רצון שנזכה ללכת תמיד בהודיה, ולחוש ממש את אהבתו וקרבתו של הקדוש ברוך הוא.
📚 מקורות ומראי מקומות
- ישעיהו ל"ח, יא - מכתב חזקיהו
- שמות ל"ג, כ - "לא יראני האדם וחי"
- רבנו סעדיה גאון, בביאור מכתב חזקיהו
- נוסח ברכת "מודים" בתפילת שמונה עשרה