🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
לפי סדר החגים בתורה - פסח, שבועות, סוכות - חנוכה הוא החג הרביעי, ולעיתים קרובות חל יום ההדלקה הרביעי דווקא ביום רביעי בשבוע (יום ההודיה, כפי שנתבאר בשיעורים קודמים). חז"ל אמרו: "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל" - וזו אינה הודיה רגעית, אלא כל ימי החג כולם עומדים בסימן הודיה.
פרשת וישב, הנקראת סמוך לחנוכה, מתארת: "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" - רש"י מבאר שעברו כבר רוב שני חודשים ורוב השלישי, כלומר לקראת סוף החודש השלישי - סמוך לחודש הרביעי. באותו זמן בדיוק, אומר יהודה "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (על תמר), ואז מתגלה שהוא עצמו האחראי, ומודה - "צָדְקָה מִמֶּנִּי".
מובא בשם בעלי הדרש: "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" - זהו רמז לחנוכה, החל תמיד סמוך לסוף החודש השלישי, לקראת החודש הרביעי (טבת). "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" - רומז למשנה בפרק "הכונס" (בבא קמא), שם אומר רבי יהודה שאדם שהניח נר חנוכה בפתח והפשתן שעל הגמל נשרף - פטור, כי חכמים פטרוהו כדי שיניח חנוכה ולא יפחד. הרמז: כשם שיהודה עשה את פעולת ההודיה שלו סמוך לחודש הרביעי, כך חג ההודיה - חנוכה - חל תמיד סמוך לחודש הרביעי (טבת).
מובא בשם בעלי הדרשומזכות מעשה ההודיה של יהודה נולד לו פרץ - ומפרץ יצא דוד המלך, שכל מהותו הודיה, שכתב את ספר תהלים - ספר ההודיה לה'.
מדוע מדליקים נרות חנוכה דווקא בדלת, באות ד'? "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָּהּ... זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" - מבואר בדרש: "אודה יה" - ההודיה לה' היא ה"שער" להתקרב אליו. "צדיקים יבואו בו" - יבואו בהודיה, ובכך ייכנסו אל בורא עולם.
מבואר בזוהר הקדוש (חלק א, רנ, ע"א): "וְהַד' אֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם - עֲלֵי הַאוֹד - זֶה הַשַּׁעַר לַה'... וְד' הוּא מִלְּשׁוֹן שַׁעַר וְדֶלֶת." האות ד' עצמה - "דלת" - היא לשון שער ופתח. ולכן ההודיה תמיד קשורה למספר ארבע: היא השער, הדלת, שדרכה נכנסים להתקרב אל בורא עולם.
זוהר הקדוש, חלק א, רנ, ע"אולכן מדליקים נרות חנוכה בדלת ממש: הנר, שהוא הודיה, הוא בעצמו הדלת - הכניסה להתקרב לבורא עולם. כל דבר טוב שמצליח, כל דבר נפלא שזוכים בו - הכל דבר להודות עליו לה', כי זהו השער, זו הדלת, "צדיקים יבואו בו".