🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מגילת אנטיוכוס מספרת שהיוונים גזרו על עם ישראל שלוש גזרות עיקריות: לבטל את קידוש החודש, את השבת, ואת המילה - "חודש שבת מילה", ראשי תיבות: שמ"ח! הכוונה ברורה: היוונים ביקשו לבטל דווקא את מקורות השמחה של עם ישראל, ולכן קמו נגדם ה"חשמונאים" - הנלחמים בגזרה על ה"שמח".
מובא במדרש (תענית כח, ע"ב) שהיוונים גזרו לא להביא עצים למערכה ולא להביא ביכורים - דווקא משום ששני דברים אלו היו נעשים בשמחה גדולה, יום טוב ממש, עם חליל מנגן לפני מביאי הביכורים. מדוע דווקא בהם גזרו? כי היוונים ביקשו לבטל את השמחה של היהודים.
מדרש, תענית כח, ע"במדוע דווקא יום חמישי, שבו יש חמש אותיות למילה "שמח"? כי לאחר שאדם מודה לקדוש ברוך הוא (יום רביעי - יום ההודיה), הקדוש ברוך הוא שורה עליו - וזה מביא שמחה. שם "יהודה" בנוי מ"יקוק" ו"ד'" - "ד'" רומז להודיה, ואחרי שאדם מודה - השכינה שורה עליו, "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ".
לכן, כנגד גזרת היוונים על ה"שמח" (חודש שבת מילה), תיקנו חז"ל את חנוכה - ימי הודיה. מזמור: "הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ... עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" - תודה ושמחה הולכים תמיד יחד. וכן בפרשת ביכורים: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" - מיד לאחר הבאת הביכורים בשמחה ובהודיה.
למה חגי התורה העיקריים - פסח, שבועות, סוכות - כולם באביב ובקיץ? מפני שהחורף מסמל את הגלות, ואילו האביב מסמל את הגאולה. מחודש ניסן (פורים) ועד ניסן שוב - יש חשבון: כסלו, טבת, שבט, אדר - ארבעה חודשי חורף. חנוכה נקבע בדיוק באמצע - סוף כסלו - חצי בשני החודשים הראשונים וחצי בשניים האחרונים.
באמצע ימי החושך והגלות, קבעו חכמים חג של הודיה - אור. אור ההודיה מגרש את כל החושך. השיר שאומרים: "בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה, קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים" - לא "קבעו להדליק נרות", אלא "קבעו שיר ורננים". כל מטרת ימי החנוכה - לשיר ולהודות לקדוש ברוך הוא שהציל אותנו מגזרת היוונים, ובכך לגרש את חושך הגלות באור השמחה וההודיה.