הארות ממקדש בחנוכה

"קבעום ועשאום" - הערה מלמעלה והכנעת הלב, על פי השפת אמת
מאת: הרב יהודה טאוב

🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:

▶ סרטון בנושא ביוטיוב

📋 תוכן העניינים

תהילתי יספרו - התפקיד שקשה לקיים בגלות

השפת אמת (חנוכה תרמ"ד) אומר שעם ישראל נברא רק כדי להודות לשם, כמו שכתוב: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". אך בגלות עם ישראל אינו יכול לקיים תפקיד זה כראוי, כמו שנאמר "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר" - איך אפשר להודות ולשיר לשם בהיותנו בין הגויים, במצב של הסתר פנים, שבו עם ישראל אינו יכול לברר ולגלות את כבוד השם והאמונה כראוי?

אבל אומר השפת אמת: בימי חנוכה מתנוצצות הארות מזמן בית המקדש - מהזמן שלפני הגלות, בו הייתה השראת השכינה וגילוי כבוד השם בעולם. כך גם בחנוכה, בימים הקדושים האלה, ישנן הארות של גילוי כבוד השם. ולכן חנוכה הוא הזמן להודות ולהלל - כי בזמן הזה קל יותר להשיג את האמונה, ישנה בעולם מציאות של קדושה ואמונה.

יש רמז לכך בהדלקת נרות חנוכה: הנרות הם הארות מהמנורה שהייתה במקדש - המשך והארה של אור המנורה. וכשם שהמנורה הייתה עדות להשראת השכינה על עם ישראל, כך גם הנרות מהווים גילוי על השראת השכינה ועל גילוי כבוד שמים בעולם.

חנוכה בחוץ - הקדושה גוברת על ההסתרה

אומר השפת אמת שהיוונים רצו להשכיח את תורת השם, ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים, פרצו בו פרצות וטימאו את השמנים שבהיכל. כנגד זה, כשהקדוש ברוך הוא נקם את נקמתנו, עשה לנו זכר במצוות הדלקת נר חנוכה - שהקדושה של בית המקדש תימשך גם בזמן שאין בית המקדש. כנגד מה שהיוונים רצו לטמא את בית המקדש, עשה הקדוש ברוך הוא ההיפך.

בחצרות קדשך

החשמונאים הדליקו נרות בחצרות קדשך, מחוץ להיכל. כך אנו מדליקים נרות חנוכה מחוץ לבית - ברשות הרבים, מקום שלכאורה יש בו פחות קדושה.

תוך עשרה טפחים

עדיף להדליק בתוך עשרה טפחים למטה - מקום שהשכינה בדרך כלל אינה יורדת אליו. וזו סגולת חנוכה: אפילו במקומות ובזמנים חסרי קדושה, ישנה הארה וקדושה.

בכוח הקדושה של חנוכה לגבור על ההסתרה - גם במקומות הפחותים, גם במקומות הרחוקים מקדושה. זו סגולת חנוכה: להעיר ולהמשיך קדושה גם למקומות שהם בחוץ.

קבעום ועשאום - שתי בחינות

"קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה" מסכת שבת, כ"א ע"ב

מדוע הלשון הכפולה - "קבעום ועשאום"? מסביר השפת אמת שהחכמים פעלו שני דברים: "קבעום" - שימי החנוכה יהיו ימים טובים בשמיים, שתימשך התגלות קדושה היורדת מלמעלה. "ועשאום" - שהם יהיו ימים טובים למטה, בנפשות בני ישראל, שליבם מתעורר בקלות בימים אלה להודות ולהלל לשם.

וכנגד שתי הבחינות הללו נאמר "בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה": הלל - כנגד ההארה מלמעלה שמתגלה (הלל מלשון "הערה", כמו "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי"). הודיה - כנגד ההכנעה של הלב, שהוא ההודיה למי שאנו מודים לו.

וכך גם בנר חנוכה עצמו: מצד אחד הנר מאיר - כנגד ההלל וההערה מלמעלה; ומצד שני הוא שורף ומכלה את השמן - כנגד ההודיה וההכנעה לקדוש ברוך הוא.

✨ נזכה להיות כלים לאור הנפלא המושפע עלינו בחנוכה ✨

יהי רצון שנזכה לפרסם את כבוד שמים בעולם ובעצמנו, ושנזכה להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא כל ימינו.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. שפת אמת, חנוכה תרמ"ד
  2. ישעיהו מ"ג, כא - "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"
  3. תהילים קל"ז - "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר"
  4. מסכת שבת, דף כ"א ע"ב - "קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"
  5. איוב כ"ט, ג - "בהלו נרו עלי ראשי"
▲