יום רביעי בשבוע הוא יום שקשור בהודיה לה'. ובכלל, מי שמתבונן ימצא דבר מפליא: האות ד', המספר ארבע, קשורה תמיד להודיה ולשירה.
הנה, ראו. שירת הים כתובה בפרשת בשלח. ואיזו פרשה היא בחומש שמות? שמות, וארא, בא, בשלח: הפרשה הרביעית. והשירה עצמה, באיזו עלייה היא נקראת? בעלייה הרביעית. ועוד: נעים זמירות ישראל, המשורר הגדול של ההודיה, נקרא דוד, ויש בשמו פעמיים האות ד'.
וכך גם יהודה, שנקרא על שם ההודיה. יהודה הוא הבן הרביעי של לאה, וכשנולד אמרה:
בכל מקום שתראה ארבעה, שם יש הודיה. האות ד' "חייבת להודות".
אבל חסר כאן משהו. מרים היא האמא של השירה. האמא של השירה ביהדות נקראת מרים. מופיע גם בזוהר שיש בגן עדן היכל של מרים, שבו שרים לבורא עולם. לא סתם סיפרה לנו התורה שמרים שרה: כל מהותה הייתה שירה לבורא עולם.
ואם כן, אם כל מי שמודה לקדוש ברוך הוא קשור תמיד במספר ארבע, איפה המספר ארבע אצל מרים? לכאורה לא מוצאים. וכשמבקשים מן הקדוש ברוך הוא שיאיר את העיניים, מוצאים.
אמרנו שיהודה, בנה הרביעי של לאה, נקרא על שם ההודיה. ומי הבן הרביעי של יהודה? ער, אונן, שלה, ופרץ. פרץ הוא הבן הרביעי של יהודה, וממנו, כמובן, יצא דוד. מן הבן הרביעי של הבן הרביעי יוצא עמוד ההודיה לבורא עולם.
אבל יש כאן עוד דבר מעניין. מרים היא הדור הרביעי ליהודה. איך? לפרץ נולד חצרון. לחצרון נולד כלב. וכלב, כביכול, "הוליד" את מרים. פרץ, חצרון, כלב, מרים.
וצריך להסביר כאן דבר חשוב. הרי כלב לא הוליד את מרים. מרים נולדה ליוכבד ועמרם! אבל הגמרא דורשת את הפסוק בדברי הימים:
ומה היה שם? מסביר רש"י שמרים הייתה חולה שנים רבות, ולכן "הכל עזבוה". ושמה, מרים, מלמד שחייה היו מרים בתחילתם.
ואתם יודעים: מי ששר לבורא עולם הוא לא דווקא מי שהכי טוב לו בחיים. דוד המלך עבר צרות רבות, וידע לשיר לבורא עולם. גם מרים כך: חייה היו מרים מאוד, ובכל זאת ידעה למצוא את הטוב בחיים ולשיר לבורא עולם. ואדרבה, הרבה פעמים דווקא אלה שהיו להם חיים מרים יודעים להעריך את החיים, והם אלה שיודעים לשיר לבורא עולם.
מרים הייתה חולה, ואיש לא רצה לשאת אותה. אבל כלב ראה איזה אחים צדיקים יש לה, אהרן ומשה, ואמר: "רוב בנים דומים לאחי האם". כדאי לשאת אותה. ונשא אותה לשם שמים. וברוך ה', בסוף היא נעשתה בריאה.
ולכן כתוב "הוליד": כביכול הוא דאג שתהיה בריאה, ולכן נקרא כאילו הוליד אותה. כל הנושא אשה לשם שמים, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.
נמצא שמרים היא הדור הרביעי ליהודה, דרך הבן הרביעי של יהודה. והנה יש לנו, ברוך ה', גם אצל מרים את המספר ארבע.
ומדוע באמת המספר ארבע קשור כל כך להודיה? על פי דברי המהר"ל אפשר להסביר דבר נפלא. האדם שמודה לקדוש ברוך הוא נעשה כלי קיבול לאור ה'.
וכך אנו רואים בשמו של יהודה: בשם הזה נמצאות כל אותיות השם הקדוש, ובתוכן עוד האות ד'. ד' היא הכלי, והשם הקדוש שורה בתוכו. מי שמודה, מקבל לתוכו את אור ה'.
ועכשיו נראה כמה יפה הדבר. מה היא האות ה'? הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באות ה', כמו שכתוב:
ודרשו חז"ל: העולם הבא נברא ביו"ד, והעולם הזה נברא בה"א. האות ה' היא השראת השכינה בעולם הזה. ולמה יש בשם הקדוש פעמיים את האות ה'? ה' אחת מראה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, וה' השנייה מראה על קיום העולם, ש"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".
ומה בנויה האות ה'? האות ה' בנויה מן האות ד', ובתוכה יו"ד. וה-י' רומזת לקדוש ברוך הוא בעצמו.
זה הסוד של הקשר בין ארבע להודיה: מי שמודה הופך לכלי, שבתוכו שורה הקדוש ברוך הוא. וזו גם מעלתה של מרים, ומעלתה של כל שירה: הפה שמודה ושר לה' בעולם הזה, נעשה מקום להשראת השכינה, ומתכונן כבר עכשיו לשיר לפני הקדוש ברוך הוא בעולם הבא.
יהי רצון שנזכה להיות כלים לאור ה', להודות לו בכל לבנו גם מתוך הקושי, כמו מרים, ושתשרה השכינה בתוכנו, ונשיר לפניו שירה חדשה.