🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מחג הביכורים היו עם ישראל עולים לבית המקדש ומביאים את הביכורים — פירות שבעת המינים. אולם יש להבין: הביכורים אינם מיועדים רק להודות על הפירות עצמם, אלא עיקר עניינם הוא להודות לקדוש ברוך הוא על ארץ ישראל. כך כתוב הפסוק, שאותו אומר המביא ביכורים: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַהשם אֱלֹקֶיךָ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע השם לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ".
זהו נושא מעניין בפני עצמו: להבין מדוע ההודיה היחידה המופיעה בתורה בנוסח מפורש, בפרשה שלמה, היא הודיה על ארץ ישראל דווקא — לא מצאנו מצוות הודיה מפורשת כזאת על שום דבר אחר. מכאן שמעלת ארץ ישראל היא מעלה שלא מצאנו כמותה בשום מצווה אחרת.
מצוות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה שנוהגת בכל רגע ורגע, עשרים וארבע שעות ביממה. כך כתוב בספר חרדים: זו אינה מצווה אחת בלבד, אלא כל רגע ורגע שאדם נמצא בארץ ישראל הוא מקיים בו מצווה. וזוהי גם מצווה שמקיימים בה עם כל האיברים — עם הידיים, הרגליים, הראש — עם כל הגוף, כמו שכתוב: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" — שם דרשו חז"ל שיש כאן שתי מצוות: "סֻכּוֹ" — שהוא גר בשלמות בארץ ישראל.
מצווה זו אינה נוהגת רק במקום מסוים, אלא בכל מקום שהאדם הולך בארץ ישראל, הוא מקיים אותה — לא רק בעיר מסוימת, אלא בכל מקום שהוא נמצא. ומצווה זו נוהגת בכולם: בין בכהנים, בין בלוויים, בין בישראל, בין באיש ובין באישה — כולם מקיימים את המצווה הזאת.
אם כן, יש לנו כאן מצווה מיוחדת מאוד: נוהגת בכל זמן, בכל מקום, עם כל האיברים, קדושה אדירה. עד כמה עלינו, אם כן, להודות לקדוש ברוך הוא על מצווה נפלאה שכזו שאנו זוכים לקיים.
מתוך הכרה בגודל הזכות הזאת, יצא לאחרונה מגנט נפלא שאפשר לשים בכניסה לבית, כדי להיזכר מדי פעם להודות לקדוש ברוך הוא על המצווה הנפלאה הזאת. במגנט כתוב: "הֲרֵי נִדַּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְשֵׁם מִצְוַת יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מְקוֹם קְדֻשָּׁה". והנוסח לקוח מספר "פני יהושע", שכתב שאדם הזוכר שהוא גר בארץ ישראל, שהיא מקום קדושה, זוכה על ידי כך שמתכפרים עוונותיו וניצל מצרות ומבעיות.
כמה נפלא — בלי מאמץ, בלי שום דבר, רק מדי פעם להיזכר ולשמוח ולהודות לקדוש ברוך הוא. אפשר לשים את המגנט על פתח הבית, וכל פעם שדופקים בדלת, כל פעם שמסובבים את המפתח — להיזכר לכוון בלב לזכות הזו.
מספר ספר חרדים, שבכל ערב ראש חודש היו נוהגים לערוך "מסיבת הודיה" — היו הולכים לקברו של אחד הצדיקים, במקום שבין צפת למירון, ושם היו עורכים מסיבת הודיה לקדוש ברוך הוא על הזכות שזכו לגור בארץ ישראל, כשהם שרים את השיר "אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, יְקָרָה וַחֲמוּדָה, לְתוֹרָה וּתְעוּדָה". דרוש נפלא מאוד: עד היום נמצאת שם מצבה שעליה כתוב שיר זה, המעיד על המנהג הנפלא הזה — לשמוח ולהודות לקדוש ברוך הוא על הזכות לגור בארץ ישראל.
יהי רצון שזכות ארץ ישראל, שהיא מקום קדושה, תעמוד לנו — שנזכה כולנו להיות עם קדוש וטהור, עובדי השם בשמחה ובהודיה תמיד.