🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
הרמב"ם כותב: "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הניסים שעשה לנו." יש כאן דיוק חשוב: לכאורה היה צריך לומר "שעשה לאבותינו" - שהרי לשון הברכה היא "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ... בַּזְּמַן הַזֶּה"! מדוע הרמב"ם אומר "על הניסים שעשה לנו"?
מכאן למדנו: בחנוכה צריך כל יהודי להודות לקדוש ברוך הוא לא רק על הניסים שעשה לאבותינו, אלא גם על הניסים שעושה לנו עצמנו, ממש כעת. כל יהודי פותח מעין "פנקס הודיה" ומודה לקדוש ברוך הוא על הניסים הפרטיים שנעשו לו.
יש מחלוקת בין הרמב"ם לרמ"א בעניין "מהדרין מן המהדרין": לפי הרמ"א (על פי הטור), כל בני הבית מדליקים - כל אחד ואחד. אך הרמב"ם סובר אחרת: "מִצְוָתָהּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל בַּיִת וּבַיִת מַדְלִיק נֵר אֶחָד... וְהַמְהַדֵּר אֶת הַמִּצְוָה מַדְלִיק נֵרוֹת כְּמִנְיַן אַנְשֵׁי הַבַּיִת" - כלומר בעל הבית עצמו מדליק, אך בכמות הנרות כמניין כל בני ביתו! מי שיש לו ארבעה ילדים - מדליק חמישה נרות (הוא ועוד ארבעה); מי שיש לו שבעה - שמונה נרות.
נשאלת שאלה: מה הפשט? האם חנוכה הוא חג של עידוד הילודה, שצריך "לפרסם" כמה ילדים יש לך? מה הקשר בין חנוכה למספר הילדים בבית?
מבאר הרב שטיינמן זצ"ל בספרו "שערי תורת הבית" יסוד מתוק ביותר: על מה מודים בנרות חנוכה? על הנס שהקדוש ברוך הוא הציל אותנו מהיוונים, שרצו "לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ". צריך האדם להרגיש: אלמלא הנס, הרי אנו ובנינו ובני בנינו כולנו היינו עדיין "יוונים" - כמו שאומרים בליל הסדר "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" - כל אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא ממש יצא משעבוד יוון.
מובא בשם הרב שטיינמן זצ"ל, "שערי תורת הבית"וכשמדליקים נרות חנוכה, מודה האדם לקדוש ברוך הוא עליו ועל ילדיו יחד - שברוך ה' כולם זוכים לעבוד את ה', לומר תורה ולשמור מצוות. וזה בדיוק הפשט של שיטת הרמב"ם: בכל נר שמוסיפים כנגד כל ילד וילד, מודים בפירוש עליו - "בנר הראשון תודה על איציק שזוכה לשמור תורה ומצוות; בנר השני תודה על תמר..." וכן על כל ילד וילד. וזוהי הסיבה שהרמב"ם קורא למצווה "חביבה עד מאוד" - כי חביב לפני הקדוש ברוך הוא מאוד כשיהודי מודה לו שהוא זוכה לשמור תורה ומצוות, ושמח שהוא זכה להיות "בן" של הקדוש ברוך הוא שניצל מלהתבולל.
מכאן מובן גם דברי הגמרא ש"רגיל בנר - הויין ליה בנים תלמידי חכמים": מי שנזהר בנר חנוכה - להודות לקדוש ברוך הוא על כל ילד וילד - זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים, כי ההודיה משפיעה שפע עצום, וה' רואה כמה אתה שמח בבנים שנתן לך, וממשיך לשלוח שפע חוכמה וילדים צדיקים.