🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בנוסח "עַל הַנִּסִּים" מודים אנו לקדוש ברוך הוא על הנס שניצלנו מהמן, שביקש ארבעה דברים: "לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד... וּשְׁלָלָם לָבוֹז". מבאר הגר"א במגילת אסתר את ההבדל בין המונחים:
"לְהַשְׁמִיד" - כמו גזירות שמד, שמד רוחני: שהיהודים לא ישמרו תורה ומצוות, ישכחו את התורה. "לַהֲרֹג" - פשוטו, להרוג את הגוף, הנפשות. "וּלְאַבֵּד" - אחרי ההריגה, לא להסתפק, אלא לשרוף את הגופות שלא ישאר זכר. וכן "וּשְׁלָלָם לָבוֹז" - לקחת את כל רכושם.
אותו יסוד ראינו גם בעמלק שקם לפני שבעים שנה (השואה): להשמיד את התורה והמצוות, להרוג את הנפשות, לאבד ולשרוף את הגופות, וליטול את כל רכושם - עד השן והזהב.
כשניצלנו מהמן, אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הנס בארבע מצוות - כל מצווה מבטאת הודיה על נס אחר:
כנגד שרצה להשמיד את הרוחניות, קיבלנו מקרא מגילה - "מְגִלָּה נִקְרֵאת". כנגד שרצה להרוג את הנפשות, קיבלנו מצוות שמחה - שמחה שייכת לנפש.
כנגד שרצה לאבד את הגופות, קיבלנו מצוות משתה - לשמח גם את הגוף, לאכול ולשתות. כנגד שרצה לשלול את כספם, קיבלנו משלוח מנות ומתנות לאביונים.