🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
יום ראש חודש הוא יום של שמחה ועונג גדולים מאוד — יום שבו בני התורה חוזרים לספסל הלימודים, וזוכים כולם לשבת בארצנו הקדושה וללמוד תורה: אלפי בני ישיבות, אלפי אברכים. זהו דבר עצום ולא פשוט כלל, ועל כך יש לומר הלל בשמחה עצומה — שכן נתנה לנו התורה מצווה מיוחדת: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" — לשמוח בראש חודש, לומר בו הלל, לערוך סעודה ולהודות להשם.
אכן, אנשי הישיבות זוכים לשמחה עצומה בחזרתם לבית המדרש — אך מה יש לכל אחד, גם למי שלא זכה לכך, בראש חודש חשוון? נתבונן: עם ישראל מונה ללבנה, עם ישראל נמשל ללבנה. מה יש באור הלבנה שהוא כה מיוחד?
חַמָּה — אותיות מוֹחַ. לְבָנָה — אותיות לֵב. אין זה במקרה בלבד: יש קשר עמוק בין המוח לחמה, ובין הלב ללבנה.
נביא דבר אחד להמחשה: החמה עושה סיבוב שלם של שנה. הלבנה עושה סיבוב שלם של חודש. וכן זיכרונו של המוח — מחזורו הוא שנה: כמו שרואים בקריאת פרשת "זכור" פעם בשנה, כי שיעור השִׁכחה של המוח הוא אחת לשנה. לעומת זאת, זיכרונו של הלב מתחדש פעם בחודש: כמו שרואים באדם שלא ראה את חברו שלושים יום, שדינו לברך "שהחיינו" — כי הלב מתרגש ומתעורר מחדש אחרי חודש שלא ראהו. זיכרונו של הלב מחזיק חודש אחד. אם כן, הלבנה מסמלת את הלב.
מה רוצה הלבנה ללמד אותנו? דבר נפלא. כתוב על כך בספר "שפת אמת": "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" — חודש מלשון "התחדשות". כדי שיהיה לב, כדי שיתרגש הלב, כדי שיתחדש — צריך שכל יום יהיו בעיניך כחדשים.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו את ראש חודש כדי להביא לנו הזדמנות — ראש חודש, לשון "ראש חדש", התחדשות, התחלה מחדש. הקדוש ברוך הוא נותן זאת למי שרק רוצה ומתבונן: מי שמשתדל להתחדש בכל יום, מברך בכל יום ברכות השחר, כי בכל יום נהיה כביכול "בריאה חדשה". ובכל וכל, בראש חודש — אם אדם רק רוצה — נותן לו הקדוש ברוך הוא אפשרות מחודשת להתחדש מדי פעם.
מדוע חשוב הדבר כל כך? כי אם אנחנו רוצים לב רגיש, לב שמח, לב מלא הודיה — אי אפשר לחזור כל יום בדיוק על אותו דבר. הלב אינו מתרגש מדבר שחוזר על עצמו ללא שינוי. הלב צריך התחדשות. כמו שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך צריך גם לב היהודי להתחדש. וכאשר אנו שמחים באור הלבנה המתחדש, אנו שמחים גם על עצם היותנו נמשלים ללבנה — שהקדוש ברוך הוא מחדש אותנו, למי שרק רוצה ומתבונן, ולמי שרוצה לשבח ולהודות: בורא עולם שולח בכל פעם דברים חדשים ונפלאים כדי שנתעורר ונודה מחדש בכל פעם.
נסכם: גם בחודש שקט, שאין בו חג גלוי, יש לכל יחיד ויחיד הזדמנות של ממש: להתבונן שהלבנה — שהיא סמל הלב — מלמדת אותנו שהלב זקוק להתחדשות מתמדת. חודש חשוון עצמו מזכיר לנו זאת, כי בו מתחילים בני הישיבות בהתחדשות לימודם. ולכל אדם, גם מי שאינו יושב באוהלה של תורה, ניתנת בראש חודש אפשרות מיוחדת: לחדש את לבו, לחדש את התרגשותו, ולזכות לחודש מלא אהבה, שמחה והודיה.