🪣 א' בשבט - נפתח באר התורה

למה מציינת התורה שמשה החל לבאר את התורה בא' בשבט, האילן שפירותיו הם חידושי תורה, הדלי ששואב מן הבאר, ולמה אמרה המשנה "כדברי בית שמאי"
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

ארבע שאלות על א' בשבט

חודש טוב. היום א' בשבט, ונעמוד על מעלתו של היום הגדול הזה. התורה מציינת בתחילת חומש דברים:

וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר דברים א, ג-ה

בחודש האחד עשר, חודש שבט, באחד בחודש, התחיל משה לבאר לעם ישראל את התורה כולה. והיה אומר ה"חידושי הרי"ם": התורה אינה מציינת תאריך לחינם. היא באה לומר שהתאריך הזה הוא יום מיוחד, שמתאים לדבר הזה. אחרת לא היה טעם לכתוב את התאריך. יש משהו מיוחד בא' בשבט שקשור לכך שמשה מבאר את התורה.

ונשאל ארבע שאלות:

א. למה מציינת התורה שבא' בשבט החל משה לבאר את התורה? מה הקשר בין היום הזה לביאור התורה?

ב. ט"ו בשבט מן התורה מניין? האם יש רמז בתורה לכך שבשבט ראש השנה לאילנות?

ג. מזל חודש שבט הוא דלי. מה מלמד אותנו הדבר?

ד. המשנה הראשונה במסכת ראש השנה אומרת: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי". בכל הש"ס כתוב "דברי בית שמאי", ולמה כאן נאמר "כדברי"?

צדיק שנפטר ביום שבו הואיל משה

לפני שנענה, נספר דבר מעניין. האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין, חיבר ספר בשם "באר משה" על התורה. ומתי נפטר? בא' בשבט, היום שבו "הואיל משה באר את התורה". ועל מצבתו נכתב שעלתה נשמתו השמימה בא' בשבט, ביום שבו הואיל משה באר את התורה הזאת.

ומובא בספרים, שכשם שמי שאין לו ילדים לא קיים מצוות פרייה ורבייה, כך מי שאינו מלמד תורה לאחרים ואינו מעמיד תלמידים, חסר לו בפרייה ורבייה של התורה. אדם צריך להיות "פורה" בתורה: לומד, ומלמד אחרים.

זה לעומת זה: האילן והתורה

ועכשיו לענייננו. מה עניינו של א' בשבט? כדי להבין זאת נביא יסוד גדול בבריאה: "זה לעומת זה עשה האלוקים". דברים רבים נבראו זה כנגד זה. ואחד מהם: כנגד התורה הקדושה שלמעלה, ברא הקדוש ברוך הוא עצים כאן למטה. העצים מכוונים כנגד התורה, כמו שכתוב:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ משלי ג, יח

ונראה דוגמה לכך. המשנה אומרת: "בעצרת על פירות האילן". מה הקשר בין חג השבועות לפירות האילן? מבאר המהרש"א ביאור נפלא: בחג השבועות יורד שפע של תורה, ולכן גם האילנות, שהם כנגד התורה, מקבלים שפע. משום כך בחג השבועות נידונים על פירות האילן.

למדנו יסוד גדול: מהאילן אנו צריכים ללמוד על התורה. אם אנו רואים שבט"ו בשבט מתחילים האילנות לצמוח, והפירות מתחילים לעלות, אנו צריכים להבין שבאותו זמן גם בתורה מתחילים לצמוח הפירות. אם הפירות הגשמיים מתחילים לצמוח, אז גם הפירות הרוחניים מתחילים לצמוח.

הפירות הרוחניים

מה הם הפירות הרוחניים? מובא בספרים דבר נפלא: התורה שבכתב היא האילן, גוף העץ. התורה שבעל פה היא הפירות. וחידושי התורה שעם ישראל זוכים לחדש בתורה הקדושה, הם פירות האילן.

ומא' בשבט מתחילים לצמוח חידושי התורה. עד כדי כך, שמובא בשם ה"חידושי הרי"ם" שהיו צדיקים שהיו מבחינים בין חידושי תורה שנאמרו לפני א' בשבט לחידושים שנאמרו אחריו.

זו התשובה לשאלה הראשונה. מתי מבאר משה רבנו את התורה, לא את התורה שבכתב אלא את ביאוריה וחידושיה? בא' בשבט. כמו שבגשמיות האילנות צומחים, כך ברוחניות באותו זמן נפתח באר התורה, ומשה רבנו "הואיל באר את התורה הזאת".

בראש חודש שבט מתעוררת השגת התורה שבעל פה, והוא ראש השנה לתורה. ועדיין הדברים חיים וקיימים בכל נפש מישראל, שנפתחים בו מעיינות באר התורה.
על פי ה"חידושי הרי"ם"

בור, באר ומעיין

נמשיך הלאה. "באר" הוא מלשון ביאור, אבל גם מלשון באר של מים. ויש שלושה מצבים של מים: בור, באר ומעיין. מה ההבדל ביניהם?

בור: האדם חופר את החפירה, ושם בה מים. וצריך גם לשאוב.

באר: האדם אינו חופר, המים נמצאים שם תמיד. אבל צריך לשאוב אותם.

מעיין: לא חופרים ואפילו לא שואבים. המים נובעים מעצמם.

התורה היא באר. מה הפירוש? הקדוש ברוך הוא נותן את התורה. הוא נותן לך את השפע האלוקי. "נותן התורה" בלשון הווה: היום הוא מחדש לך, לומד איתך, מבאר לך. אבל זה אינו נובע מעצמו. זה אינו מעיין, זו באר. צריך לבוא ולשאוב. ובמה שואבים מן הבאר? בדלי.

וזו התשובה לשאלה השלישית: חודש שבט מזלו דלי, כי בחודש שבט צריך לשאוב מים בדלי מבאר התורה.

הדלי של ההודיה

וכאן יסוד גדול: איך זוכים לחידושי תורה? מי שרוצה לזכות לחידושי תורה, ובמיוחד בא' בשבט, שבו נפתח באר התורה, צריך לבוא עם הדלי ולשאוב הרבה חידושים. הקדוש ברוך הוא נותן, אבל אתה צריך לבוא עם הדלי.

ומה זה דלי? "דלי" בגימטריה 44, כמניין נרות חנוכה עם השמש. ו-44 הוא מספר של הודיה. כבר אמרנו שהמספר ארבע מורה על אדם שמודה לקדוש ברוך הוא, ו-44, פעמיים ארבע, בא לומר לך: כנגד מה שאתה מודה, כך הקדוש ברוך הוא נותן לך. ארבע כנגד ארבע. השם "יהודה" בנוי מאותיות השם הקדוש ועמהן האות ד', שהיא המודה, וכנגדו שורות עליו ארבע אותיות השם. וכן מצינו ארבע כנגד ארבע בציצית, ובתפילין ארבע פרשיות ביד וארבע בראש.

הדרך העיקרית לזכות לחידושי תורה היא שאדם יודע להודות לקדוש ברוך הוא על החידושים.

כך כתב ה"לבוש" (אורח חיים מז) לגבי ברכות התורה: מאוד צריך האדם להיזהר בהן, לברך על התורה, להראות שהתורה חשובה בעיניו ושהוא נהנה ממנה, כמו שמברך על כל הנאותיו. התורה היא הנאה עצומה, "מתוקים מדבש ונופת צופים", ועליה צריך להודות יותר מכל. ועוד כותב הלבוש: העולה לתורה מברך לפניה ולאחריה, כמו כל ברכות הנהנין שמברכים לפניהן ולאחריהן.

ומובא בספרים, שהדרך לאהבת ה' על ידי לימוד התורה היא שאדם נהנה בהשגתה תכלית ההנאה, ומודה לה' על החידושים הנפלאים שנתן לו, ומתוך כך הוא נדבק בו.

הדלי המלא נוזל

ובספר "התודעה" כתוב עוד דבר נפלא על מזל הדלי. נאמר בתורה: "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו". מתי המים נוזלים מן הדלי? כשהבאר ריקה וצריך לשאוב מעמוק, המים אינם נוזלים מן הדלי, כי עד שהוא מגיע למעלה כבר נשפך הרבה. אבל כשהבאר מלאה מים, ושואבים מלמעלה, הדלי מלא, והמים נוטפים ממנו מכל הצדדים. בחודש שבט זוכים לשאוב מבאר מלאה, מלאה חידושי תורה.

ועוד: "שבט" בגימטריה 311, כגימטריה "איש". "והאיש משה ענו מאוד", משה רבנו נקרא "האיש". חודש שבט הוא החודש של משה, החודש שבו מתגלה באר התורה של משה, והדלי יכול להיות מלא חידושים.

כדברי בית שמאי

ועכשיו לשאלה הרביעית: למה אומרת המשנה "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי"?

יש כאן סוד נפלא. בא' בשבט יורד השפע מן השמיים, שפע חידושי התורה. אבל הוא מתגלה כאן בעולם רק בט"ו בשבט. כמו הלבנה: בא' בחודש כמעט אין רואים אותה, ובט"ו היא נראית במלואה. כך השפע יורד מן השמיים בא', ומתגלה בט"ו.

בית שמאי: אחר הנותן

הולכים אחר הנותן, והנותן נותן בא' בשבט. וכן בנרות חנוכה: ביום הראשון מדליקים שמונה, כי הנס כולו, של שמונה ימים, כבר היה מונח ביום הראשון.

בית הלל: אחר המקבל

הולכים אחר המקבל, והמקבל מקבל בט"ו בשבט. וכן בנרות חנוכה: מוסיף והולך, כפי שהנס מתגלה למקבל יום אחר יום.

ויש לזה עוד דוגמאות במחלוקות בית שמאי ובית הלל, כמו "שברא מאור האש" ו"בורא מאורי האש", ואין כאן המקום להאריך. ולכן אומרת המשנה "כדברי בית שמאי": א' בשבט הוא כמהותה של שיטת בית שמאי, ההולכת אחר הנותן. היום בא' בשבט נפתח באר התורה, והוא מתגלה לגמרי בט"ו בשבט. וזה היופי של ט"ו בשבט.

הפירות המתוקים ביותר

🍎 כשהפירות לא הספיקו

מסופר על שולחנו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בט"ו בשבט. היו מסובים אורחים רבים, והצדיק היה מחלק פירות למסובים. פעם היו האורחים מרובים כל כך, שעל אף המגשים וערמות הפירות, מפני ריבוי האנשים לא הספיקו הפירות לכולם.

ענה הצדיק ואמר: אם פירות אתם מבקשים, אגיד לכם היכן תמצאו אותם. "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ותלמוד תורה כנגד כולם". לכו אל התורה, ותמצאו בלי דוחק פירות הרבה, מלבד הקרן הקיימת לעולם הבא.

אלה הם הפירות המתוקים ביותר. ונאמר לענייננו: כשם שבט"ו בשבט, כשאנו רוצים שתהיה לנו שנה מבורכת, אנו לוקחים פירות ומודים לה' עליהם, וזו סגולה שיהיו עוד פירות טובים, כך יהודי שרוצה עוד חידושי תורה נפלאים, מתוקים מדבש, צריך להודות לקדוש ברוך הוא על כל חידוש וחידוש, ואז בעזרת ה' יצמחו עוד פירות רבים.

יהי רצון שייפתח לנו הבאר, ונשאב ממנו בדלי הרבה הרבה חידושים. ו"דלי" בגימטריה 44: נודה לקדוש ברוך הוא על כל חידוש וחידוש, נשמח בתורה, ונברך עליה לפניה ולאחריה, כברכות הנהנין. ויזכנו ה' לכל טוב ולחודש מבורך.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. דברים א, ג-ה: "באחד לחודש... הואיל משה באר את התורה הזאת".
  2. ה"חידושי הרי"ם": התאריך גורם; ראש חודש שבט ראש השנה לתורה שבעל פה.
  3. משנה, ראש השנה א, א-ב: "כדברי בית שמאי"; "בעצרת על פירות האילן".
  4. האדמו"ר מאוז'רוב, "באר משה": פטירתו בא' בשבט.
  5. קהלת ז, יד: "גם את זה לעומת זה עשה האלוקים"; משלי ג, יח: "עץ חיים היא".
  6. המהרש"א: דין פירות האילן בעצרת, כנגד שפע התורה.
  7. ה"לבוש", אורח חיים מז: ברכות התורה כברכות הנהנין.
  8. ספר "התודעה": מזל דלי, "יזל מים מדליו" (במדבר כד, ז).
  9. במדבר יב, ג: "והאיש משה ענו מאוד".
  10. גמרא, שבת כא ע"ב: מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנרות חנוכה; ברכות נא ע"ב: "מאור האש" ו"מאורי האש".
  11. משנה, פאה א, א: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם... ותלמוד תורה כנגד כולם"; המסופר על רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
▲
סיכום השיעור: א' בשבט - נפתח באר התורה