חג הסוכות
שמחת חג הסוכות
אין מערבין שמחה בשמחה
בחודש תשרי חלתה בתו של הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן, ומחלתה החריפה מיום ליום. בשמחת תורה כבר עמדה בשערי מוות, לא עלינו.
באמצע ההקפות פרצו בני הבית לבית המדרש בבכי: "רבי, הושיעה!" הפסיק רבי מאיר את ריקודיו, נכנס וראה את בתו, וחזר לבית המדרש. ואמר:
"ריבונו של עולם! ציווית לתקוע בשופר, ואמרתי: אתקע. ציווית להתענות ביום הכיפורים, ואמרתי: אתענה. ציווית לשבת בסוכה, ואמרתי: אשב. ציווית לשמוח, ואמרתי: אשמח. והנה עשית את בתי חולה, ואני מחויב לקבל גם זאת בשמחה, שהרי מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה. אבל הרי יש הלכה: אין מערבין שמחה בשמחה! אל נערב את שמחת התורה עם השמחה שבקבלת הרעה".
ותכף ומיד החלה הבת להבריא.
למדנו מכאן: בחג יש כוח גדול לשמחה. העצה הטובה להינצל מכל צרה היא להרבות בשמחה, ועל ידי זה ה' ירחם עלינו.
על מה השמחה?
בחול המועד סוכות חל יום פטירתו של הגאון מווילנא. ידוע שהגאון נשאל: למה נתייחדה השמחה דווקא בחג הסוכות? והוא השיב על פי הפסוק:
"נודע ביהודה אלוקים, בישראל גדול שמו. ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" (תהילים עו, ב-ג).
רוב המצוות תלויות באבר אחד: יש בידיים, ויש בפה ובדיבור. אבל מצוות סוכה מקיים הגוף כולו. האדם נכנס לסוכה עם כל אבריו, ומקדש את כולם. ומכאן שמחה גדולה מאוד.
ויש עוד מצווה כזאת: ישיבת ארץ ישראל. גם בה האדם נמצא עם כל אבריו וגידיו בתוך המצווה.
הרמז בפסוק
"ויהי בשלם": מצווה בשלמות, בכל הגוף. "סכו": הסוכה. "ומעונתו בציון": ארץ ישראל.
בישראל גדול שמו
ויש הוספה יפה על חלקו הראשון של הפסוק: "בישראל גדול שמו". באילו מצוות רואים את גדולת ישראל?
הרמב"ם פוסק (הלכות מלכים י, י) שבן נח שרצה לעשות מצווה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו. אבל יש שתי מצוות שאין לגוי שייכות אליהן כלל.
הראשונה, סוכה: "כל האזרח בישראל ישבו בסכת" (ויקרא כג, מב). ובזוהר מובא: "בישראל" ולא בגויים. והשנייה, ישיבת ארץ ישראל, שכל עניינה שישראל ישבו בנחלתם.
חדר הייחוד
ביאר הרב שמשון פינקוס: הסוכה היא כמו חדר ייחוד בין הקדוש ברוך הוא לבין ישראל. ובחדר ייחוד אין מקום לזרים.
וגם ארץ ישראל כך. על הפסוק "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א, ד) מבאר הגאון מווילנא שזו ארץ ישראל, שעל ידה זכו לחדרי התורה, "כי מציון תצא תורה".
בשתי המצוות האלה רואים כמה ה' אוהב ומכבד את עם ישראל: הוא הכין לנו מצוות שאין להן שייכות לשום אחד אחר, רק לבניו.
נגילה ונשמחה בך
כשאנחנו יושבים בסוכה, אנחנו נכנסים בכל הגוף אל מצווה, ונכנסים אל חדר הייחוד של המלך. ילד שאוכל בסוכה יכול לחשוב: עכשיו אני יושב בחדר המלך, וכל הגוף שלי עושה מצווה.
ה' גדול שמו, והוא אוהב אותנו, מחבק אותנו ומביא אותנו אל חדריו. ה' יזכנו לשמוח מאוד על כך שיש לנו אבא כל כך גדול שאוהב אותנו כל כך, ולקיים "ושמחת בחגך והיית אך שמח".
📚 עוד חומרי לימוד על סוכות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/