פסח
שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא
שמור את חודש האביב
"שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך, כי בחדש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה" (דברים טז, א).
זו מצוות עשה מן התורה: שפסח יחול תמיד באביב. לכן מעברים את השנה ומוסיפים חודש. והתורה מדגישה זאת שוב ושוב.
למה כל כך חשוב שפסח יהיה דווקא באביב?
קורס קצר בפרחים
נהוג להביא פרחים לחבר שיש לו שמחה. ולמה דווקא פרחים? יש בהם שני דברים: הם מחזיקים רק שבוע, והם מיותרים. אפשר להסתדר בלעדיהם.
אמרו חז"ל: "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו" (שבת י ע"ב), ומבאר רש"י: כדי שידע כמה הוא אוהב אותו. מטרת המתנה היא להראות אהבה.
וכשאני מביא לחברי פרחים, אני אומר לו: "אני כל כך אוהב אותך, ששווה לי להשקיע אפילו בדבר מיותר, ואפילו כדי שתתענג רק שבוע אחד."
יציאה בכסלו?
כותב בספר "שערי אהבה": אפשר היה לצאת ממצרים גם בחודש כסלו. לכל היותר קצת בוץ על הנעליים. מה כל כך נורא?
אבל בורא עולם רצה להראות כמה הוא אוהב אותנו, ושאכפת לו מכל דבר קטן. לכן הוציא אותנו בחודש האביב, כשנעים לנשום את האוויר, כשהכל פורח, והבוץ לא נדבק לנעליים. ובכל שנה אנו חוגגים את פסח באביב, כדי לזכור את אהבתו.
ברכת האילנות
שואל ה"ערוך השולחן": למה מברכים כשרואים אילנות מלבלבים, ולא כשרואים שיחי עגבניות או מלפפונים פורחים?
ומשיב: בברכה אנו מודים ש"ברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם", כלומר שברא בשבילנו אפילו דברים שאין בהם הכרח לחיים, כמו פרי האילנות. ירקות הם הכרחיים, ולכן אין מברכים עליהם.
היסוד
ה' לא נתן לנו רק את מה שהכרחי. הוא הוסיף לנו פרחים, פירות ואביב, כדי שנראה כמה הוא אוהב אותנו.
הקדוש ברוך הוא שמח בסיפור
כותב הזוהר הקדוש בפרשת בא: כל המספר ביציאת מצרים ושמח בסיפור בחדווה, עתיד לשמוח עם השכינה. והקדוש ברוך הוא שמח באותו סיפור, מכנס את כל פמלייתו ואומר: בואו ושמעו את סיפור השבח שלי, שבניי מספרים ושמחים בגאולתי.
ומוסיף הזוהר שכך ראוי לספר בשמחה כל נס ונס. כי מי שמספר את הנס בשמחה, מראה כמה ה' אוהב אותו, שהוא שידד בשבילו את המערכות.
מעשה בגיליון של תודה
יהודי אחד התבקש לגייס תרומה להדפסת עוד אלפי עותקים של גיליון הודיה לחודש ניסן, ולא ידע ממי לבקש. באותו יום אושפז סבו בקוצר נשימה, ומצבו לא היה טוב. בלילה עלה בדעתו: נתרים את המשפחה, ונדפיס את הגיליון לרפואת הסבא. תוך רבע שעה נאסף הכל.
ביום שני הוכן הגיליון לדפוס, והרופאים כבר חשבו לחבר את הסבא למכונת הנשמה. וביום שלישי, כשירד הגיליון לדפוס, התחיל הסבא לנשום לבד. ביום רביעי כבר יצא הביתה. וכשיצא הגיליון לאור, הוא כבר לא היה "לרפואת", אלא מתנת הודיה לבורא עולם.
עצה לכל רפואה
כל מי שזכה לרפואה, יזכור אותה כשהוא מברך "אשר יצר", ויאמר בשמחה: "רופא כל בשר ומפליא לעשות". וילדים יכולים לספר בליל הסדר, בשמחה, גם נס קטן שה' עשה איתם השנה.
אבינו שבשמיים אוהב אותנו אהבה שאין לה גבול. הוא בחר בשבילנו את החודש היפה ביותר, ומילא את העולם בפרחים ובפירות כדי לשמח אותנו. נאהב אותו בכל לבנו, ונספר תמיד את ישועותיו בשמחה אדירה.
📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/