← לספר המלא

להודות
מבראשית
דבר תורה
לפסח
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

פסח

להודות מבראשית

מה עניין מצרים לברכת המזון?

רעיון נפלא מובא בספר "דעת תורה" של רבי ירוחם ליבוביץ. התורה מצווה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י).

אבל בברכת הארץ אנחנו מוסיפים: "ועל שהוצאתנו ה' אלוקינו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת בבשרנו, ועל תורתך שלמדתנו".

מה שייכות כל אלה לברכה על האוכל?

ארמי אובד אבי

משיב רבי ירוחם: כך מצינו בביכורים. המביא ביכורים אינו מודה רק על הפירות שבסלו, ולא רק על השדה, ולא רק על הארץ. הוא פותח מימי יעקב אבינו:

"ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" (דברים כו, ה).

הוא מספר את השעבוד, את יציאת מצרים ביד חזקה, ואת הביאה אל הארץ. ורק בסוף: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה".

היסוד

בחיוב הכרת הטוב אין די להודות על החסד של עכשיו. צריך להכיר ולהודות על כל הסיבות וההשתלשלויות מבראשית, שהביאו אליו.

ההגדה של פסח

ולכן, אומר רבי ירוחם, בליל הסדר מספרים את יציאת מצרים דווקא מתוך פסוקי מקרא ביכורים, ולא מתוך ספר שמות. כי מצוות הסיפור היא מצד הכרת הטוב, ולכן מתחילים "מקדמא דנא", מ"ארמי אובד אבי".

וכך בברכת המזון: מזכירים את כל החסדים מבראשית, את מצרים, את הברית ואת התורה, כל מה שהביא אותנו לארץ ולמזון שעל השולחן. ומוסיף רבי ירוחם שצריך לומר זאת בפה, ואולי גם בהרמת קול, כמו בביכורים.

דיינו של יום הולדת

מכאן רעיון מעשי. ביום ההולדת, ירשום אדם את הדברים הטובים שעשה עמו ה' בשנה שעברה: נכנס לישיבה טובה, זכה לרב טוב, לחברים טובים. עמוד אחד של חסדים.

ובכל שנה לא יודה רק על השנה האחרונה, אלא מבראשית, כמו ב"דיינו" של ההגדה: "אילו בשנה הראשונה עשית עמי חסד זה, דיינו. אילו הבאתני לתלמוד תורה ולא לישיבה, דיינו". וכך משנה לשנה, מוסיף והולך.

אפשר לעשות לזה פנקס מיוחד, יפה וצבעוני, משנה אפס ועד מאה ועשרים. בכל יום הולדת עוד עמוד: הודיה על כל העבר, ובקשה על העתיד.

ויהי לי לישועה

וההודיה פותחת שערים. מסופר על שתי בנות שחיכו זמן רב לשידוך, וכשהתחילו לכתוב רשימות הודיה על חסדי העבר, זכו לשידוך תוך זמן קצר. ועל אב שכתב את חסדי ה' עמו, וכעבור חודש מצאה בתו את זיווגה.

"עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב).

כשאדם מזמר לה', זה מביא ישועה. וכך בברכת המזון: אחרי ההודיה מבקשים "הרחמן". כי כשמתחילים להודות, נפתחים שערי ישועה.

ה' מוביל כל אחד מאיתנו צעד אחר צעד, מן היום הראשון ועד היום, וכל חוליה בשרשרת היא חסד שלו. יזכנו ה' להוסיף בהודיה, ולהודות לו תמיד מבראשית.

📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא