חג הסוכות
הודאה על דירת קבע ועל דירת עראי
בואו אל ביתי
ימי חג הסוכות הם ימים של שמחה ושל הודאה. בכל יום אנו גומרים את ההלל ואומרים: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". וזה הזמן לפתוח בתודה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שעשה איתנו, שעושה איתנו ושעוד יעשה איתנו.
בימים האלה אנו מקיימים את מה שלימדו חז"ל:
"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (סוכה ב ע"א).
דירת הקבע היא הבית שלנו, שהקדוש ברוך הוא נתן לנו לגור בו כל השנה. ודירת העראי היא הסוכה. אחרי ימי הדין הקדוש ברוך הוא כביכול קורא לנו: בואו אליי, תהיו תחת כנפיי, תהיו בביתי, יחד עם האושפיזין הקדושים, ושמחו איתי.
למה להזכיר את הבית?
אבל יש לשאול על הלשון. הרי עיקר המצווה הוא להיכנס לסוכה. מה זה משנה מאיפה יוצאים? חז"ל היו יכולים לומר בקיצור: "שב בדירת עראי".
למה הזכירו גם את דירת הקבע?
אפשר שיש כאן רמז נפלא: דירת העראי באה ללמד על דירת הקבע. הסוכה כולה מצווה. היא כביכול כולה שייכת לה', ואין לנו בה חלק גשמי. וכך, תדע לך, גם דירת הקבע שלך, הבית של כל השנה, הוא כולו מאת ה'.
הסוכה רק מגלה בפשטות את מה שנכון גם לגבי הבית. כשיוצאים מן הבית אל הסוכה, לא עוברים מ"מקום שלי" ל"מקום של ה'". הכל של ה'.
לגור יחד עם ה'
ואיך מרגישים את זה? על ידי ההודאה. מי שמודה לה' על הדירה שיש לו כל השנה, מחזק בעצמו את החיבור בין שתי הדירות.
נכון, הבית אינו בדרגה של הסוכה. אבל אם אדם זוכר שגם הבית הוא מאת ה', המגורים שלו עולים לדרגה אחרת לגמרי. זה כבר לגור בבית יחד עם ה'.
נראה לנו שאנחנו עשינו הכל: חיפשנו, קנינו, סידרנו. אבל הכל מאיתו יתברך. הוא נותן את הכוחות ואת היכולות, והוא נותן לנו לגור בדירה, לעבוד שם את ה' וליהנות מכל הטוב שבבית.
היסוד
הסוכה מלמדת שגם דירת הקבע היא מאת ה'. וכשמודים לה' על הבית, גרים בו יחד עם ה'.
בית בארץ ישראל
ויש עוד סיבה להודות. כתוב ברמב"ם חידוש שרבים אינם יודעים: מי שקנה בית בארץ ישראל, יש לו שנה שלמה להיות "נקי" לביתו, כמו חתן. עד כדי כך חשובה בעיני התורה הזכות לבית בארץ הקדושה.
וידוע בהלכה ששכירות היא כמו קנייה לזמנה. כך שגם מי ששוכר דירה, יש לו חלק בזכות הזאת. אם כן, ההודאה כפולה: על הבית עצמו, ועל המצווה הגדולה לגור בארץ ישראל.
הסוכה: כל רגע מצווה
ובסופו של דבר, ההודאה הגדולה בימים האלה היא על הסוכה עצמה, שבה אנו מתקדשים ומקבלים שפע של קדושה. האדם כולו נמצא בתוך המצווה: הוא אוכל בסוכה, יושב בסוכה, ישן בסוכה. כל רגע הוא מצווה וזכות.
ומובא בספרים ששבעת הטפחים של הסוכה הם כנגד שבעים שנות האדם. היושב בסוכה מחדיר לעצמו: אני כאן עראי. העולם הזה אינו העיקר. הוא רק הפרוזדור והשביל אל החיים הנצחיים.
כמה הדברים האלה מחזקים אותנו ונותנים לנו את השמחה של החיים. יש אנשים שלא זכו לדעת אותם, וחושבים שהעולם הזה הוא העיקר. כמה חבל. אבל אנחנו מתפללים על כולם, ובעיקר דרך ההודאה.
שלוש הודאות
אם נסכם: נודה לה' על דירת הקבע, הבית של כל השנה. נודה על הזכות לגור בארץ ישראל. ונודה על דירת העראי, הסוכה הקדושה. להודות על הדברים האלה לבדם, כמה שמחה וישועה זה יכול להביא.
אבינו שבשמיים מזמין אותנו אל ביתו בסוכה, וגם כל השנה הוא שומר עלינו בתוך הבית שלנו. נודה לו ונאהב אותו, ונרגיש שאנחנו גרים איתו תמיד. ויחד נזכה בקרוב להודות לו על בניין בית המקדש ועל הגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן.
📚 עוד חומרי לימוד על חג הסוכות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/