פורים
איך שולחים משלוח מנות
המשלוח ששימח לב
בגן ילדים עבדה עוזרת מחליפה, שבאה רק יום אחד בשבוע. בפורים הביאו הילדים משלוחי מנות לצוות הקבוע, אבל לה לא הביא איש. רק ילדה אחת זכרה אותה.
העוזרת שמחה כל כך שמישהו חשב עליה ושמישהו מעריך את עבודתה, שבעלה התקשר למשפחת הילדה להודות להם בכל לבו.
במשלוח מנות חושבים הרבה מה לתת. אבל צריך לחשוב הרבה יותר איך לשמח: למי לשלוח, כדי שישמח שזוכרים אותו, ומה לשים, כדי שבאמת ישמח.
יום של שמחה
מביא הריטב"א (בבא מציעא עח ע"ב) את דברי הירושלמי: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנין לו". ומבאר: לא בודקים אם הוא עני וראוי, כי היום הזה אינו מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה, כמו שכתוב "ומשלוח מנות איש לרעהו".
ביום של צדקה שואלים מי צריך, ובודקים ומדקדקים. ביום של שמחה שואלים מי ישמח. ובימינו, כשלאף אחד לא חסרים ממתקים, כדאי לחפש דבר שישמח באמת: ספרון חדש, שיר משמח, דבר שהשמחה ממנו לא תיגמר מהר.
זכר למחצית השקל
בתענית אסתר נוהגים לתת מעות זכר למחצית השקל. בכף החיים הובאה תפילה לפני הנתינה: ריבונו של עולם, בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל נותנים מחצית השקל בחודש אדר. עכשיו, כשאין לנו מקדש, יהי רצון שתחשב נתינה זו כאילו קיימנו את המצווה. ואחר כך קוראים את פרשת מחצית השקל, עד "לכפר על נפשותיכם" (שמות ל, טז), ואומרים: הריני בא לקיים מנהג זכר למחצית השקל, ונותנים את המטבע לצדקה.
מנהג האשכנזים לתת שלוש מחציות, כי בפרשת כי תשא נאמר "מחצית השקל" שלוש פעמים. ויש בזה עומק נפלא: זכור תמיד, אתה חצי. אתה חלק משלושה דברים.
שלוש אהבות
לאהוב את בני ביתו, את אשתו וילדיו. לאהוב את כל עם ישראל. ולאהוב את ה' בכל הלב, בכל הנפש ובכל המאד.
אני חצי מבני ביתי, חלק מעם ישראל, וכל אחד מאיתנו הוא חלק אלוק ממעל. ולכן נותנים שלוש מחציות.
שלוש מצוות הפורים
וכנגד זה יש בפורים שלוש מצוות. מתנות לאביונים, לאהוב ולרחם על מי שזקוק לנו. משלוח מנות, לאהוב ולשמח את החברים. ומשתה ושמחה, לאהוב את הקדוש ברוך הוא בכל לבנו. כשאנו הולכים לקראת פורים, אנו הולכים לקיים את כל בחינות "ואהבת".
נמצא שמחצית השקל של תענית אסתר היא ההכנה, ומצוות הפורים הן הביצוע. ביום התענית אנו זוכרים שאיננו שלמים לבד, ולמחרת אנו יוצאים לחפש את החצי השני: בבית, ברחוב ולמעלה, אצל אבינו שבשמיים.
אהבה היא אחד
מובא בספרים: "אהבה" בגימטריה שלוש עשרה, וגם "אחד" בגימטריה שלוש עשרה. ומבאר הראשית חכמה שהאוהב מתאחד עם הנאהב ונפשו קשורה בנפשו, ולכן נסמך "ואהבת" ל"ה' אחד". האהבה מאחדת.
ולא לחינם נותנים מחצית השקל דווקא בי"ג באדר. שלוש עשרה הוא "אחד", וביום הזה כוחנו גדול להתאחד זה עם זה.
שמחה: "שם אחד"
ואיך מגיעים לאהבה? על ידי שמחה. במילה "שמחה" יש "שם", ועוד ח' ו-ה', שהן שלוש עשרה, "אחד". שמחה היא "שם אחד".
כשאתה חושב איך לשמח את השני ואיך לעשות לו טוב, אתה נעשה אוהב אותו ומתאחד איתו. לחשוב איך לשמח בבית, איך לשמח את עם ישראל, ואיך לשמח את בורא עולם: איך להודות לו בכל הרגש ובכל ההתלהבות.
ילדים יכולים לנסות כבר השנה: לבחור מישהו אחד שאף אחד לא זוכר, ולשלוח לו משלוח קטן עם כמה מילים חמות. ומבוגרים יכולים לחשוב לפני שהם קונים, לא רק מה לתת אלא את מי לשמח.
היום שבו נמחה עמלק
כותב בעל יסוד ושורש העבודה שבתענית אסתר ראוי לכל יהודי לעורר את לבו להודיה גדולה לה' על הישועה שעשה לישראל ביום הזה, שהוציאם ממוות לחיים.
עמלק הוא סוד הפירוד. הוא רוצה להפריד את ישראל זה מזה ומאביהם שבשמיים. ולכן דווקא ביום השלושה עשר, יום ה"אחד", נמחה עמלק. וגם אדר, בשנה מעוברת, הוא החודש השלושה עשר, חודש שמסוגל לאחד.
אבינו שבשמיים שמח יותר מכל כשבניו אוהבים זה את זה. נחשוב השנה את מי לשמח, נאהב את ביתנו, את כל ישראל ואת בורא עולם, נתאחד בשמחה, ונזכה לפורים שמח ולגאולה השלמה.
📚 עוד חומרי לימוד על פורים – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/