💍 שמחת החתונה – שמחת ההודיה

מן התורה, הנביאים והכתובים, מחז"ל, מן הגמרא, הראשונים והאחרונים: עיקר שמחת חתן וכלה הוא הלל והודיה לה'
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

הזמן של שמחת ההודיה

החתונה היא הזמן של שמחת ההודיה. אפשר לראות זאת בכל שכבות התורה: בתורה, בנביאים ובכתובים, בדברי חז"ל, בגמרא, בראשונים ובאחרונים. נעבור עליהם אחד אחד, ונראה איך כולם מצביעים על אותה נקודה.

בתורה: אליעזר מודה

היכן מצאנו בתורה הודיה? בפרשת אליעזר, עבד אברהם. כשהוא פוגש את רבקה ומבין שה' הוביל אותו אל זיווגו של יצחק, הוא קד ומשתחווה ומודה לה'.

וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'. וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי בראשית כד, כו-כז

ללמדך: הזמן החי ביותר להודיה הוא בשעת מציאת הזיווג.

בנביאים: הקול החמישי

בנביאים נאמר בירמיהו:

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ ירמיהו לג, יא

ומבארים: הקול האחרון, קול ההודיה, כולל את כל הקולות שלפניו, והוא הקול העיקרי. כי עיקר העניין לשמח חתן וכלה הוא שירגישו הודיה לה' יתברך.

בכתובים: מושיב יחידים ביתה

בכתובים נאמר בתהלים:

אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת תהלים סח, ז

חז"ל קשרו את שני חלקי הפסוק. "מושיב יחידים ביתה": איש יחיד ואשה יחידה, וה' מזווג אותם יחד ומקים מהם בית. "מוציא אסירים בכושרות": זו קריעת ים סוף, שהייתה בכי למצרים ושירה לישראל. ולכן אמרו: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף".

ומכאן נלמד: כשם שאחרי קריעת ים סוף שרו ישראל את שירת הים, כך צריכים בני הזוג, אחרי שנקרע להם הים, לשיר שירה לה'.

בחז"ל, בגמרא, בראשונים ובאחרונים

בחז"ל: תקנו חכמים שבעה ימים של שבע ברכות, שכולן שבח והודיה. דבר כזה לא מצאנו בשום מצווה אחרת. ללמדך עד כמה גדול חיוב ההודיה בשמחת החתונה.

כל המשמחו... כאילו הקריב תודה, שנאמר "מביאים תודה בית ה'".
מסכת ברכות ו ע"ב

בגמרא: מה עניין שמחת חתן וכלה לקרבן תודה? ומבארים: כי על ידי המשמח, החתן והכלה מודים לה', ולכן הוא כאילו הקריב קרבן תודה.

בראשונים: רבנו בחיי כותב שקרבן תודה בא על נס, כגון חולה שנתרפא, או על שאר שמחות, כגון שמחת חתן וכלה. כלומר, גם על שמחת החתונה ראוי להביא תודה, כמו שנאמר "קול ששון וקול שמחה... מביאים תודה בית ה'".

באחרונים: המהרש"א על הגמרא בברכות כותב שהשמחה צריכה להיות סמוכה לדבר מצווה, להזכיר את חסדי המקום, ולכן סיים הפסוק "קול אומרים הודו את ה'": שקולות השמחה כולם יהיו בשבח המקום.

מן התורה, מן הנביאים, מן הכתובים, מחז"ל, מן הגמרא, מן הראשונים ומן האחרונים: כל עניינה של שמחת חתן וכלה הוא הלל והודיה לקדוש ברוך הוא.

ההודיה מביאה ישועה

וכמה נפלא הדבר. ההודיה היא מקור לכל טוב. כך שרו ישראל על הים: "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". על ידי שזמרתי לה', זכיתי לישועה. וכך אומר הפסוק: "זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלוקים". ההודיה פותחת את שערי הישועה.

ומי לא צריך ישועה, כשהוא מקים בית? לזכות לבית נאמן בישראל, לשלום, לבריאות, לפרנסה, לילדים ההולכים בדרך ה', לכל אלה צריך ישועה גדולה. ואם כך, כמה אשרי מי שעוזר לחתן ולכלה, ומעורר אותם להלל ולהודות לה'.

🎉 לומר בשמחה

"קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות". הקול האחרון הוא העיקר, והוא כולל את כולם. כל השמחה הזאת, הריקודים והשירים, כולם הם הודיה לה'. ומי שמשמח חתן וכלה, כאילו הקריב קרבן תודה. וההודיה מביאה ישועה: "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". יהי רצון שהחתן והכלה יבנו את ביתם על יסוד ההודיה, ויזכו לכל הישועות.

ה' אוהב את עמו ישראל, ומזווג בכל יום זיווגים בחסד וברחמים. יזכו החתן והכלה, בעזרת ה', לבית שתהיה בו שמחה כשמחה שבגן עדן מקדם.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. בראשית כד, כו-כז: הודיית אליעזר במציאת הזיווג.
  2. ירמיהו לג, יא: "קול ששון וקול שמחה... קול אומרים הודו את ה' צבאות... מביאים תודה בית ה'".
  3. תהלים סח, ז: "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"; ודרשת חז"ל: "קשה לזווגן כקריעת ים סוף" (מסכת סוטה ב ע"א).
  4. שבעת ימי המשתה ושבע הברכות.
  5. מסכת ברכות ו ע"ב: המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה.
  6. רבנו בחיי: קרבן תודה על שמחת חתן וכלה.
  7. מהרש"א, מסכת ברכות ו ע"ב.
  8. שמות טו, ב: "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה"; תהלים נ, כג: "זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלוקים".
  9. ברכת "שמח תשמח": "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
▲
סיכום השיעור: שמחת החתונה – שמחת ההודיה