🕯️ שבת חתן – לפני החתונה או אחריה

למה האשכנזים מעלים את החתן לתורה לפני החתונה והספרדים אחריה, ומה הקשר לנרות חנוכה ולפסוק "נרננה בישועתך"
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

שתי מחלוקות, שורש אחד

החתן עולה לתורה כדי להודות לה'. כשהוא אומר "ברכו את ה' המבורך" וכל הקהל עונה אחריו, זו הודיה גדולה על השמחה. אבל כאן נחלקו המנהגים: האשכנזים נוהגים להעלות את החתן לתורה בשבת שלפני החתונה, והספרדים בשבת שאחריה. במה נחלקו? למה אלה עולים לפני ואלה עולים אחרי?

יש עוד דבר שבו נחלקו אשכנזים וספרדים. בחנוכה, האשכנזים נוהגים שכל ילד וילד מדליק נרות לעצמו. הספרדים נוהגים שרק בעל הבית מדליק, ומוציא את כל בני הבית.

אפשר לומר רעיון נחמד, ששתי המחלוקות האלה הן בעצם מחלוקת אחת. ונמצא אותה בפסוק.

"נרננה בישועתך"

בתהלים נאמר פסוק שאנו אומרים בתפילה:

נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹקֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ תהלים כ, ו

הפסוק קשה. קודם אנחנו מרננים על הישועה, ורק אחר כך כתוב "ימלא ה' כל משאלותיך". על מה אתה מרנן, אם עדיין לא התמלאו המשאלות? הייתה ישועה או לא הייתה?

נחלקו המפרשים בזה. יש שאומרים: סרס המקרא ודרשהו. כלומר, יש לקרוא את הפסוק בסדר הפוך: כאשר ימלא ה' את כל משאלותיך, אז נרננה בישועתך.

ויש שאומרים: לא, הפסוק כפשוטו. אם תהיה בעל ביטחון גדול כל כך בה', שמח כל כך, עד שאתה כבר מרנן על הישועה העתידה, כאילו כבר הגיעה, זה עצמו יגרום ש"ימלא ה' כל משאלותיך".

"מהולל אקרא ה'"

ועוד פסוק מפורסם מאוד יש בתהלים:

מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ תהלים יח, ד

גם כאן הסדר תמוה. איך אפשר לקרוא לה' "מהולל" עוד לפני שנושעתי? לכאורה קודם צריך להיוושע, ורק אחר כך להלל.

במדרש שוחר טוב אמרו: סרס המקרא ודרשהו. "ומן אויבי אושע", ואז "מהולל אקרא ה'". ולמה כתוב בסדר הפוך? כי דוד קיבל על עצמו מראש, שכאשר יושיע אותו ה', הוא יהלל אותו.

אבל רש"י מפרש את המקרא כפשוטו: בזכות ההלל שאני מהלל את ה' על הישועה שוודאי תבוא, אני נושע מאויבי. כלומר, עוד לפני הישועה אני מהלל אותו, כי אני בטוח שאוושע, ועל ידי ההלל הזה אני זוכה להיוושע.

סרס המקרא

קודם הישועה, ואחר כך השירה. "כאשר ימלא ה' משאלותיך, אז נרננה". "אושע, ואז אקרא מהולל".

המקרא כפשוטו

קודם השירה, והיא מביאה את הישועה. "נרננה בישועתך", ועל ידי זה "ימלא ה' כל משאלותיך". כך פירש רש"י.

החתן: לפני או אחרי

ועל דרך הדרש, זו המחלוקת בין האשכנזים לספרדים.

הספרדים אומרים לחתן: מה קרה? עוד לא התחתנת! למה אתה כבר רוקד? למה אתה כבר עושה קידוש, וכולם אוכלים, שרים ושמחים? קודם תתחתן, תקים בית, ואחר כך תודה. וגם יש בזה שמירה מעין הרע. זה כמו "סרס המקרא": קודם "ימלא ה' כל משאלותיך", ואחר כך "נרננה בישועתך". לכן החתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה.

והאשכנזים אומרים: אנחנו הולכים בדרכו של רש"י. "נרננה בישועתך" מראש, ועל ידי זה "ימלא ה' כל משאלותיך". מודים עוד לפני הישועה, והשירה עצמה מביאה את הישועה. לכן החתן עולה לתורה ומודה בשבת שלפני החתונה.

ונרות חנוכה

וכך גם בחנוכה. הנר של חנוכה הוא כנגד הבית, ויש בו גם זכר לבית המקדש. הספרדים אומרים לבחור: יש לך בית? אתה עדיין רווק! איפה הבית שלך? לאביך יש בית, והוא מדליק בשביל כולם. לך עדיין אין.

והאשכנזים אומרים: כן, יום אחד יהיה לי בית, ותהיה לי אשה. אני כבר מדליק על חשבון הבית העתידי, שעוד לא נבנה. אני כבר מודה לקדוש ברוך הוא על הבית שעוד יהיה לי. כך הם מדליקים, ומודים מראש.

שתי שיטות, ושתיהן מתוך אמונה. האחת שרה אחרי שהישועה באה, והשנייה שרה מראש, מתוך ביטחון גמור שהישועה בוא תבוא. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

🎉 לומר בשמחה

למה האשכנזים מעלים את החתן לתורה לפני החתונה, והספרדים אחריה? בפסוק "נרננה בישועתך... ימלא ה' כל משאלותיך" נחלקו המפרשים. יש שאמרו: קודם תבוא הישועה, ואז נרנן. לכן הספרדים מודים אחרי החתונה. ויש שאמרו, כמו רש"י ב"מהולל אקרא ה'": השירה מראש, מתוך ביטחון, היא שמביאה את הישועה. לכן האשכנזים מודים לפני החתונה. ואותה מחלוקת בנרות חנוכה: הספרדים אומרים לרווק שעוד אין לו בית, והאשכנזים מדליקים כבר על הבית שיבנה. יהי רצון שנרנן תמיד בישועת ה', וימלא ה' את כל משאלות החתן והכלה לטובה.

ה' אוהב אותנו, ומחכה לשמוע את שירתנו. יזכנו לבטוח בו כל כך, שנשיר לו עוד לפני הישועה, ולראות בעינינו "נרננה בישועתך ובשם אלוקינו נדגול, ימלא ה' כל משאלותיך".

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. מנהג האשכנזים לעלות לתורה בשבת שלפני החתונה, ומנהג הספרדים בשבת שאחריה.
  2. מנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק נר חנוכה, ומנהג הספרדים שבעל הבית מדליק לכולם.
  3. תהלים כ, ו: "נרננה בישועתך ובשם אלוקינו נדגול ימלא ה' כל משאלותיך"; ושתי דרכי הפירוש בפסוק.
  4. תהלים יח, ד: "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע"; מדרש שוחר טוב: "סרס המקרא ודרשהו"; ופירוש רש"י שם.
  5. "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (מסכת עירובין יג ע"ב).
▲
סיכום השיעור: שבת חתן – לפני החתונה או אחריה