🏠 כל ילד יהודי – משכן לשכינה

דרשה להולדת ילד: מדוע המתין המשכן לחודש שבו נולד יצחק, ומה גודל השמחה בכל נשמה יהודית שבאה לעולם
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

המשכן שחיכה לניסן

נלמד על השמחה וההודיה הגדולה שצריכה להיות להורים בשעה שזכו להביא לעולם בן או בת בישראל.

מלאכת המשכן נגמרה כבר בחודש כסלו, ובכל זאת לא הקימו את המשכן עד ראש חודש ניסן. ומובא במדרש שישראל היו מתרעמים: מדוע המשכן עומד ומחכה מכסלו ועד ניסן? והתשובה: אמר הקדוש ברוך הוא שהוא ממתין לניסן, משום שרצה לערב את שמחת המשכן בחודש שבו נולד יצחק.

ויש בזה שתי גרסאות במדרש. יש גרסה שיצחק נולד בראש חודש ניסן, ואם כן זו ממש שמחה עם שמחה באותו יום. ויש גרסה שיצחק נולד בפסח, ואם כן רצה הקדוש ברוך הוא שהקמת המשכן תהיה באותו חודש שבו נולד יצחק.

ויש להבין: הרי ידוע הכלל "אין מערבין שמחה בשמחה"! מדוע הקדוש ברוך הוא כל כך רוצה לערב את שמחת הולדת יצחק בשמחת בניין המשכן?

שיחת טלפון לפני שבת

כדי להבין את הדברים, נעבור לסוגיה אחרת.

📞 מעשה ביום שישי

מעשה בראש ארגון העוסק בהצלת עוברים, שביום שישי, סמוך לכניסת השבת, נודע לו על אישה שעומדת לוותר על התינוק שבבטנה. אותה אישה הייתה רחוקה מאוד משמירת תורה ומצוות.

הוא התקשר אליה והתחיל לשכנע אותה. תוך כדי השיחה ראה שהשקיעה מתקרבת, ונסתפק מה לעשות. לנתק את השיחה? מי יודע אם במוצאי שבת עוד יהיה הילד הזה בעולם. או להמשיך את השיחה לתוך השבת? והכריע שכדאי לחלל את השבת בשביל להביא ילד יהודי לעולם, שהרי מחללים את השבת אפילו בשביל עובר. וכך עשה.

אחר כך לבו נקפו, וגם אנשים ששמעו את הדבר לא ידעו אם נהג כראוי. הרי אותה אם לא שמרה תורה ומצוות, וגם בנה, על פי הסבירות, לא ישמור תורה ומצוות. לשם מה לחלל שבת על ילד כזה?

נסע אל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ושאל אותו. אמר לו הרב: טוב עשית, טוב עשית. כך צריך לעשות.

"וחי בהם"

ומדוע? הביאור הלכה (סימן שכ"ט) דן בזה. על הפסוק "וָחַי בָּהֶם" דרשו חז"ל "ולא שימות בהם", ומכאן שפיקוח נפש דוחה שבת. ומביא הביאור הלכה את דעת המאירי, שהטעם הוא כדי שיקיים עוד מצוות בשעה שיחיה. אבל הביאור הלכה פוסק שלא כמוהו: אפילו גוסס, ואפילו אדם שידוע לנו שלא ישמור תורה ומצוות, מחללים עליו את השבת.

והשאלה במקומה עומדת: מדוע? למה לחלל את השבת על אדם שלא ישמור תורה ומצוות?

חלק אלוקה ממעל

מבאר בספר "חסד לאברהם" דבר נפלא מאוד. כל יהודי שנולד הוא עוד חלק אלוקה ממעל שירד לכאן. כך אנו אומרים בכל בוקר: "אֱלֹקַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא, אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי". ובברכת "אשר יצר" אנו אומרים "ומפליא לעשות": שהקדוש ברוך הוא קושר דבר רוחני בדבר גשמי. הגוף הוא מחומרי העולם הזה, והנשמה היא חלק אלוקה ממעל שירד לכאן לעולם.

כל יהודי הוא השראת השכינה כאן בעולם הזה.

וכידוע, אמרו חז"ל: "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים". אחד הדברים שבורא עולם רוצה מאוד מאוד הוא להשרות את שכינתו כאן, בעולם הזה. זהו עניין בניין המשכן ובית המקדש. ולכן, כמו שמבואר בדברי הרמב"ן, האריכה התורה כל כך בעניין המשכן, בציווי ובעשייה ובכל פרטיו, שוב ושוב. משום שהקדוש ברוך הוא מתאווה להיות לו דירה בתחתונים.

וכל ילד יהודי שנברא הוא עוד משכן לשכינה כאן בעולם הזה.

פרו ורבו

ולא עוד, אלא מבאר הגאון מווילנה: מצוות העשה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו". ואומר הגאון שאין דבר בעולם שנותן השפעה טובה לעם ישראל כמו עוד ילד יהודי. אין דבר שפועל כך בבריאה, אין תיקון מן התיקונים, שום דבר שישווה להבאת ילד יהודי לעולם.

ועכשיו אנו מבינים מדוע כדאי לחלל שבת בשביל עוד ילד יהודי שיחיה, אפילו אם לא ישמור תורה ומצוות. כי עצם קיומו של יהודי בעולם הוא שמחה אדירה לבורא עולם. כל יהודי שוכנת בתוכו נשמה אלוקית, השראת שכינה, ודבר זה גורם שמחה ושפע יותר מכל מצוות התורה. ולכן מחללים את השבת, ועוברים על כל העבירות שבתורה, בשביל שיהודי יחיה.

שמחה אחת

ועכשיו נחזור לעניין הראשון, ונראה דבר נפלא מאוד. מי היה הילד היהודי הראשון שנולד בבריאה, הילד הראשון שנולד להורים שנכנסו בבריתו של הקדוש ברוך הוא? זהו יצחק אבינו, שנולד לאברהם אחרי שנימול, כשהיה כבר אברהם העברי. ומתי נולד? בניסן. נמצא שבניסן נבנה "המשכן" הראשון בעולם: ילד יהודי.

אם כך, אין כאן עירוב שמחה בשמחה. אלה אינן שתי שמחות, אלא שמחה אחת: לידת ילד יהודי ובניין המשכן הם דבר אחד. שניהם השראת שכינה בעולם הזה.
לומר בשמחה: המשכן חיכה לניסן, כדי שיוקם בחודש שבו נולד יצחק, הילד היהודי הראשון. כי ילד יהודי ומשכן הם שמחה אחת: כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל, דירה לשכינה בעולם הזה. ולכן מחללים שבת אפילו על עובר, ואומר הגאון מווילנה שאין דבר שמביא שפע לישראל כמו עוד ילד יהודי.

כמה עלינו לשמוח ולהודות לה' שאנחנו זוכים להביא עוד ילד יהודי לעולם, לבנות עוד משכן לה', עוד השראת שכינה. ודבר זה גורם שמחה עצומה לבורא עולם, יותר מכל המצוות שבתורה. ה' יזכנו להביא עוד ילדים קדושים לעולם, ולשמוח ולהודות לה' מאוד בכל פעם שאנו זוכים להביא עוד נשמה אלוקית יקרה לעולם הזה.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. המדרש: מלאכת המשכן נגמרה בכסלו והוקם בניסן, כדי לערבו בחודש שנולד בו יצחק; שתי הגרסאות – ראש חודש ניסן או פסח.
  2. הכלל "אין מערבין שמחה בשמחה" (מועד קטן ח ע"ב).
  3. מעשה בראש ארגון להצלת עוברים, ותשובת הגרי"ש אלישיב: "טוב עשית".
  4. ויקרא יח, ה: "וחי בהם"; ביאור הלכה סימן שכ"ט, ודעת המאירי שם.
  5. ספר "חסד לאברהם": כל יהודי חלק אלוקה ממעל והשראת שכינה.
  6. ברכות השחר: "אלוקי נשמה שנתת בי"; ברכת "אשר יצר": "ומפליא לעשות".
  7. מדרש תנחומא, נשא: "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".
  8. הרמב"ן: אריכות התורה בעניין המשכן.
  9. הגאון מווילנה: "פרו ורבו", מצוות העשה הראשונה, ואין דבר שמשפיע טובה לישראל כעוד ילד יהודי.
▲
סיכום השיעור: כל ילד יהודי – משכן לשכינה