לשם מה נועדו סעודות שבע הברכות? מדוע עם ישראל טורח כל כך לעשות שבע ברכות, ושבת שבע ברכות, ובני המשפחה באים מקצות הארץ ומתכנסים יחד? מה מטרת הסעודות האלה?
כדי להבין, נתחיל בברכה שאנו מברכים בכל יום כמה וכמה פעמים, ברכת "אשר יצר". אנו מסיימים בה: "רופא כל בשר ומפליא לעשות". על איזה פלא גדול מדובר כאן?
מבאר הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים, בסימן ו, שיש פלא מופלא בגוף האדם: הקדוש ברוך הוא מחבר גוף ונשמה להיות אחד.
ומבאר הרב פינקוס דבר נפלא. אפשר לחבר הרבה דברים, אפילו דברים מוזרים. למשל, אפשר להדביק כדור לקיר. איכשהו זה מתחבר. אבל יש דברים שאינם מתחברים כלל וכלל. אי אפשר לחבר מצוות הנחת תפילין לצלחת. צלחת אינה יכולה לקיים מצוות תפילין. ואי אפשר להכניס לתוך סיר את הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", את תוכנו ואת עומקו. אין קשר בין הדברים. הם פשוט אינם מתחברים.
כך ממש הגוף והנשמה. הם שני דברים שונים לחלוטין. הנשמה, כמו שאנו אומרים, "אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", והגוף גשמי. הם אינם יכולים להתחבר יחד. וזה הפלא המופלא: איך הם מתחברים? ועל כך אנו אומרים "ומפליא לעשות".
וכך ממש גם בזיווג איש ואישה. לחבר שני עולמות שונים כל כך, זה פלא מופלא. האיש והאישה שונים מאוד זה מזה, כמו השמש והלבנה: עולם אחר, תכונות אחרות, צורה אחרת. כיצד אפשר לחבר שני דברים שונים כל כך?
על כך מביא המהר"ל את מאמר חז"ל:
לא איש בלא אשה, ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.
מאמר חז"לוכן אמרו: איש ואישה, זכו, שכינה ביניהם. זה לא סתם. בלי השכינה, בלי שבורא העולם יבוא ויתן את הדבק ביניהם, אי אפשר כלל לחבר שני דברים שונים כל כך.
והפלא המופלא אינו רק שהם מתחברים. נתבונן בברכה שאנו מברכים: "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה, דיצה וחדוה, אהבה ואחוה, ושלום ורעות". עשר לשונות של שמחה מוזכרות כאן. ומה עושים "חתן וכלה" באמצע? הם אינם לשון של שמחה! למה הם נמצאים בתוך הברכה הזאת?
מבארים המפרשים דבר נפלא. דע לך: איך זוכים לששון ולשמחה? איך זוכים לגילה ורינה, לדיצה וחדווה? איך זוכים ללב מלא אהבה ואחווה, שלום ורעות? הכל זוכים על ידי החיבור של חתן וכלה. החיבור שלהם לא רק מצליח, הוא יוצר הרמוניה נפלאה כל כך, שממנה נולדים ששון ושמחה, אהבה ואחווה.
זה הפלא: הקדוש ברוך הוא לא רק מחבר אותם, אלא דווקא מתוך השוני הגדול נוצר דבר נפלא. אילו היו מתחברים שניים דומים, לא היו מגיעים לשמחה כזאת. רק החיבור של שני הפכים יוצר את הדבר הנפלא.
אמר פעם מישהו משל: המשקה האהוב על אנשים רבים הוא כוס קפה. ומה זה כוס קפה? חיבור של כל הניגודים. מחברים את הסוכר הלבן עם הקפה השחור. מחברים את הקפה החם עם החלב הקר. מחברים את הקפה המר עם הסוכר המתוק. וביחד נוצרת הרמוניה, משקה נפלא המעורר ומחזק את הלב.
כשאנו רואים פלא מופלא כזה, שדווקא מתוך השוני הגדול נוצרים ששון ושמחה, אנו מתאספים כולנו לראות את כבוד ה' יתברך, להתבונן בנפלאותיו, לשבח ולהלל. ולכן הברכה הראשונה בשבע הברכות היא "שהכל ברא לכבודו".
אבל אם הכל ברא לכבודו, מדוע מברכים זאת דווקא בשבע ברכות? אפשר היה לברך זאת ביום הולדת, בברית מילה, בכל מאורע אחר. מדוע דווקא בחתונה? אלא שאין לך מקום שבו ניכרים טובו הנפלא של בורא העולם, חכמתו הנפלאה וכבודו, כמו בשמחת חתן וכלה.
זו מטרת שבע הברכות: להתבונן בחסדי ה' ובנפלאותיו, לשבח ולהלל על כל הטוב, על הבית היהודי הבנוי על עשיית רצון ה', ועל כל החסדים. זו המטרה המתוקה של שבע הברכות: בונים בית על יסודות של הודיה לקדוש ברוך הוא.
בית כזה יכול להיות גן עדן עלי אדמות. אנחנו מקימים את יסודות הבית על שבח והודיה לבורא העולם ועל חכמתו הנפלאה, וכשבונים כך את הבית, הרי הוא פתח לגן עדן. כי כל מי שניסה את ההודיה, כל מי שאינו מקבל את הכל בחיים כמובן מאליו, אלא מודה לה', מרגיש ממש גן עדן עלי אדמות. הוא אינו צריך לחכות לגן עדן כדי להאמין שיש גן עדן. הוא כבר חי אותו כאן, בעולם הזה. כל מי שניסה מרגיש "טעמו וראו כי טוב".
ואת הבית הזה, בית של גן עדן, אנו פותחים בשבעה ימים של הודיה לה' על הפלא המופלא של חיבור חתן וכלה.
ונסיים בדבר נפלא. בשבע הברכות אנו אומרים: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". מה פירוש "מקדם"? רש"י בפרשת בראשית מפרש: במזרחו של עולם. אבל אם כך, מה הקשר לשבע ברכות? אילו היה גן עדן בדרום, היינו מזכירים את הדרום?
ראיתי פירוש נפלא. "קדם" פירושו, כמו שתרגם התרגום, "מלקדמין", לפני שנברא העולם. גן עדן הוא בריאה נפלאה כל כך, שאינה יכולה להיבראות בתוך העולם הזה. היא אינה שייכת לעולם הזה, ולכן נבראה מקדם, לפני העולם. ומדוע מזכירים זאת בשבע ברכות? כדי ללמד שהקדוש ברוך הוא יכול לשמח את הרעים האהובים בשמחה אדירה כל כך, עד שיטעמו טעם של גן עדן, של דבר שמחוץ לגבולות העולם הזה. מתיקות כזאת יכולה לשרות בבית היהודי.
"ומפליא לעשות": כמו שה' מחבר גוף ונשמה, כך הוא מחבר חתן וכלה, שני עולמות שונים, ודווקא מתוך השוני נולדים ששון ושמחה, אהבה ואחווה. לכן אנו מתאספים שבעה ימים לשבח את ה' "שהכל ברא לכבודו". בית הבנוי על הודיה הוא גן עדן עלי אדמות, "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
כשאנו מתאספים כאן ומשבחים את בורא העולם, בורא העולם נהנה כל כך מבית יהודי כזה, שבו משבחים אותו ויודעים שהכל ברא לכבודו. אבינו שבשמיים, שברא את הפלא הזה באהבה, ישמח את החתן והכלה, ויזכו לטעום בביתם מטעמו של גן עדן, "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". מזל טוב!