🕊️ חתן וכלה והקרבן תודה

חידושו של רבנו בחיי שחתן וכלה חייבים בקרבן תודה, מדוע דווקא הם, ומה נשאר לנו מן הקרבן הזה היום
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

מי מביא קרבן תודה?

יש חידוש נפלא של רבנו בחיי: חתן וכלה חייבים בקרבן תודה. כדי להבין את גודל החידוש, נקדים מה נחלקו הראשונים בשאלה מי מביא קרבן תודה.

בתורה נאמר על קרבן התודה: "אם על תודה יקריבנו". ופירש רש"י:

אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות.

רש"י, ויקרא ז, יב

לדעת רש"י, מי שנעשה לו נס הוא שצריך להודות ולהביא קרבן תודה. אבל ראשונים רבים אחרים סוברים שגם ארבעה אלה שנעשה להם נס אינם חייבים להביא קרבן תודה. ברכת הגומל הם חייבים לברך, אבל הבאת הקרבן היא רשות: רצו מביאים, רצו אינם מביאים. ויש שדייקו בדברי האבן עזרא שרק חולה שנתרפא, שניצלו חייו וניתנו לו חיים מחדש, הוא שחייב להביא קרבן תודה.

חידושו של רבנו בחיי

על רקע כל השיטות האלה, כותב רבנו בחיי דבר מפתיע: חתן וכלה חייבים בקרבן תודה. יש להם מצווה מדברי קבלה להביא תודה, שנאמר:

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה' ירמיהו לג, יא

הפסוק עצמו אומר שהחתן והכלה מביאים תודה לבית ה'. והקשו האחרונים על רבנו בחיי: איזה נס קרה לחתן ולכלה? הם לא ירדו לים, לא הלכו במדבר, לא היו חבושים בבית האסורים ולא היו חולים.

תודה על השפע

התשובה היא שרבנו בחיי הולך בדרכו של הרלב"ג. כך כותב הרלב"ג: קרבן זבח התודה בא על עניין נתינת תודה לה' על מה שהשפיע מן הטובות, ולכן נקרא "תודה". כלומר, לדעתו קרבן התודה איננו רק על הצלה מסכנה. הוא בא על כל שפע טוב שהקדוש ברוך הוא משפיע על האדם. כל דבר טוב שאדם מקבל, הוא יכול להודות עליו.

וכך מצינו בגמרא במסכת תענית, שאחרי שירדו הגשמים בתפילת חוני המעגל, עלו והביאו קרבן הודאה. וכך מצינו גם כשהוסיפו על העיר ועל העזרות, שהביאו קרבן תודה להודות לקדוש ברוך הוא על שהוסיף לנו עוד חלק של קדושה.

היחיד שחייב

אבל כשמתבוננים, רואים דבר מעניין מאוד. על שום טובה שקורה ליחיד לא מצאנו שהוא חייב בקרבן תודה. אנשים שהיו בעצירת גשמים וירד להם גשם, אינם חייבים קרבן תודה. אדם שנולד לו ילד, אינו חייב בקרבן תודה. אדם שזכה בדבר הטוב ביותר בעולם, אינו חייב בקרבן תודה.

אצל הציבור כן מצאנו. בימי המילואים, כשאהרן ובניו התחנכו לכהונה, הביאו לחמי תודה. כשהוסיפו על ירושלים ועל העזרות, הביאו תודה. ויש אומרים שגם שתי הלחם של חג השבועות הן כעין קרבן תודה. אבל יחיד, מעולם לא מצאנו שהוא חייב בקרבן תודה.

הפעם היחידה שיחיד חייב בקרבן תודה היא חתן וכלה, שנאמר בפסוק מפורש: "קול חתן וקול כלה... מביאים תודה בית ה'". אין שמחה של יחיד שמחייבת הודיה כמו שמחת הנישואין.

מזמור לתודה במקום הקרבן

ומה נשאר לנו מן הקרבן הזה היום, כשאין לנו בית מקדש? מפורסם מאוד בספרים, ורבים כתבו זאת, שלכן תיקנו לומר בכל יום "מזמור לתודה". האדם צריך להודות בכל יום ויום ולהביא קרבן תודה, כי "אין בעל הנס מכיר בניסו", ואינו יודע כמה ניסים עושה עמו הקדוש ברוך הוא. ובאמירת המזמור תהיה כוונתו בלבו כאילו הוא מביא תודה לבית ה', ובאמירתו הוא יוצא ידי חובת התודה.

רבים הביאו שעל ידי אמירת "מזמור לתודה" יוצאים ידי חובת הקרבת קרבן תודה. וידוע שקרבן התודה ראוי שיבוא בציבור, ברבים, כדי לפרסם את חסדי ה'.

לומר בשמחה

לכן נראה שזו הנהגה טובה מאוד לכל חתן וכלה: אם אפשר בחתונה עצמה, ולפחות באחת מסעודות שבע הברכות, לומר יחד עם הקהל את "מזמור לתודה", ולכוון כנגד קרבן התודה. להודות לקדוש ברוך הוא בכל לבם על שברא אותם בעולם, ועל שזיכה אותם למצוא זה את זה.

מכל הטובות שבעולם, רק על דבר אחד מצאנו שיחיד חייב להביא קרבן תודה: על החתונה. "קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות... מביאים תודה בית ה'". היום, במקום הקרבן, אומרים יחד "מזמור לתודה" ומודים מכל הלב.

"מצא אשה מצא טוב". מי שמצא את זיווגו מצא את הטוב, וכל הטוב הזה בא מאבינו שבשמיים, שאוהב אותנו ומזווג זיווגים בחסדו. כשחתן וכלה עומדים ומודים לו יחד, הם בונים את ביתם על יסוד של הכרת הטוב ושל אהבת ה', ועליהם נאמר: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו".

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. ויקרא ז, יב: "אם על תודה יקריבנו", ופירוש רש"י שם.
  2. שיטות הראשונים בחיוב קרבן תודה, ודיוק בדברי האבן עזרא בחולה שנתרפא.
  3. רבנו בחיי: חתן וכלה חייבים בקרבן תודה מדברי קבלה.
  4. ירמיהו לג, יא: "קול חתן וקול כלה... מביאים תודה בית ה'".
  5. הרלב"ג: קרבן התודה בא על כל שפע טוב.
  6. מסכת תענית (יט): מעשה חוני המעגל אחרי ירידת הגשמים.
  7. הוספה על העיר ועל העזרות בתודה; לחמי התודה בימי המילואים.
  8. המובא בספרים: תקנת "מזמור לתודה" בכל יום כנגד קרבן התודה.
  9. משלי יח, כב: "מצא אשה מצא טוב".
▲
סיכום השיעור: חתן וכלה והקרבן תודה