בפרשת יתרו אנו קוראים על מעמד הר סיני, ושם מופיעים חמישה קולות. ויש כאן השגחה פרטית נפלאה: פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות, וחמשת הקולות מופיעים דווקא בעליית "חמישי" שלה. כך כתוב בתורה:
אלה הם חמשת הקולות: "קולות" (שניים, שהרי קולות בלשון רבים), "קול שופר", "קול השופר הולך וחזק מאוד", ולבסוף "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". הקול החמישי הוא קול עשרת הדיברות עצמו.
חמשת הקולות האלה עתידים לחזור ולהישמע בגאולת ישראל, כמו שניבא ירמיהו:
וגם כאן יש חמישה קולות: ששון, שמחה, חתן, כלה, והקול החמישי, קול האומרים "הודו את ה' צבאות", קול ההודיה. ואת אותם חמשת הקולות של הגאולה אנו שומעים בכל חתונה. כך אמרו חז"ל: מי שמשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות.
נשאלת אם כן שאלה גדולה: מה הקשר בין מעמד הר סיני לחתונה? מדוע בשניהם יש חמישה קולות, ומה מלמדים הקולות של סיני על הקולות של החופה?
לפני שנבאר, נאמר משפט חזק אחד. כל מי שפוגש חתן לפני חתונתו, או משתתף בשבע ברכות, צריך לחזור עליו שוב ושוב:
חתונה בלי הקול החמישי היא כמו מעמד הר סיני בלי עשרת הדיברות.
כדי להבין את עומק המשפט הזה, נצטרך להבין קודם מה הייתה מטרתם של הקולות במעמד הר סיני. בשביל מה היו הקולות והברקים, קול השופר החזק מאוד, החרדה הגדולה של כל העם, קול שנשמע בכל העולם כולו?
על כך מבאר רבי איצל'ה מוולוז'ין דבר נפלא. הוא פותח בשאלה: כיצד מצליח עם ישראל לשרוד בכל הייסורים ובכל הצרות שעברו עליו במשך הדורות? איך יהודים מוסרים את נפשם, בכל לב ובכל נפש, בכל מצב ובכל צורות הייסורים? מאין הכוח הזה? ומביא על כך מעשה.
בימי גירוש ספרד חי במדריד שחקן תיאטרון מצליח מאוד. שמו הלך לפניו, הוא זכה לעושר גדול, לכבוד ולגדולה, ואיש לא ידע שהוא יהודי. אחרי שנגזרה הגזירה וגורשו היהודים מספרד, נשארו שם אנוסים, ואיש לא ידע על יהדותו.
יום אחד נתגלה הדבר שהוא יהודי. אנשי התיאטרון הציעו לו הון רב, ובלבד שימיר את דתו. והוא סירב במסירות נפש. עשו לו ייסורים נוראים, קשים כל כך שאי אפשר להעלות אותם על הדעת, והוא לא זז מיהדותו. ולבסוף נהרג על קידוש השם. ה' יקום דמו.
שואל רבי איצל'ה: יהודי זה לא היה תלמיד חכם. הוא לא עסק בשאלות של תפילין של רש"י ושל רבנו תם. מאין קיבל את הכוח העצום הזה למסור את נפשו?
ועונה: כנראה שבלבו היה גנוז וטמון פחד גדול יותר מכל הפחדים, גדול יותר מכל ייסורי האינקוויזיציה. ומאין בא לו פחד כזה? מאותם קולות וברקים של מעמד הר סיני. הקדוש ברוך הוא הרעיש שם את העולם, והייתה שם יראה נוראה כל כך, ששום רשע ואכזר לא יוכל לעולם להטיל פחד גדול ממנה. היראה הזאת נחקקה בלבנו פנימה מיום מתן תורה. כולנו היינו שם, ובאותם קולות וברקים חדרה היראה עמוק עמוק לתוך פנימיותנו.
ולכן בכל מצב שהוא, יהודי לא מסכים בשום פנים ואופן לעבור על "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ועל "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני". ארבעת הקולות האדירים שלפני הדיברות החדירו בו את עוצמתו של בורא העולם, ונתנו בו יראה כזאת, שכל הפחדים שבאו אחר כך היו קלים לעומתה.
נמצא שארבעת הקולות הראשונים לא היו המטרה. הם היו הכנה לקול החמישי, כדי שעשרת הדיברות יחדרו עמוק עמוק לתוך לבנו.
וכך בדיוק בחמשת הקולות של החתונה. הקדוש ברוך הוא נותן לנו קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. אלה מתנות של תענוג עצום בעולם הזה. חתן וכלה הם אהבה ואחווה, שמחה שאין כמותה. אבל גם לארבעת הקולות האלה יש מטרה: להביא אותנו אל הקול החמישי, אל "הודו את ה' צבאות".
מתוך השמחה עלינו להתבונן: מי נתן לנו את התענוג הזה? מי שימח אותנו כל כך? מי הביא לנו אהבה ואחווה כאלה? מי הביא את הכל? אבינו הטוב והאמיתי. ומתוך ההתבוננות הזאת נזכה לפצוח בקול "הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו", ולשיר מכל הלב את מזמור לתודה:
ארבעת הקולות צריכים להביא אותנו אל הקול החמישי. ואם חס ושלום אין קול חמישי בחתונה, הרי זה ממש כמו מעמד הר סיני בלי עשרת הדיברות. יש ארבעה קולות, יש יראה עצומה, ובסוף, מה חסר? חסר מתן תורה! אוי ואבוי. כך גם בחתונה: הקדוש ברוך הוא מביא את כל השמחה, ואם בסוף אין הודיה, הכל נשאר חס ושלום כמו ברכה לבטלה.
ואין זה רק בחתונה. מכאן יש ללמוד לכל דבר בחיים. אנו נמצאים בדור של גאולה, והקדוש ברוך הוא רוצה מאוד שנתקרב אליו. והדרך העיקרית להתקרב אליו בדורנו היא הקול החמישי, קול "הודו את ה' צבאות".
בורא העולם שולח בדורנו שפע אדיר. יש כוללים נפלאים ותורה רבה. ברוך ה' אנו יושבים בארץ ישראל. יש לנו דברים טובים ומתוקים שאבותינו לא חלמו עליהם, שפע שלא היה אפילו בימי שלמה המלך. ולכל השפע הזה יש מטרה: לעורר אותנו לאהוב את בורא העולם ולהודות לו מכל הלב. אם אנו עושים זאת, הכל הגיע אל מטרתו, והקדוש ברוך הוא ממשיך להשפיע עוד ועוד. ואם חס ושלום הקול החמישי חסר, הרי זה כמו הר סיני בלי הדיברות.
בהר סיני היו חמישה קולות, וארבעת הראשונים באו כדי שהחמישי, קול עשרת הדיברות, ייחקק בלבנו. גם בחתונה יש חמישה קולות: ששון, שמחה, חתן וכלה הם מתנות מאת ה', והקול החמישי הוא "הודו את ה' צבאות כי טוב". חתונה בלי הקול החמישי היא כמו הר סיני בלי עשרת הדיברות. נשמח, ומתוך השמחה נודה.
יזכנו ה' להתבונן בטובות ובחסדים שהקדוש ברוך הוא עושה עמנו בכל יום, ולהודות לו מכל הלב, כבנים האוהבים את אביהם. אב שנותן לבניו שמחה כזאת, אהבה כזאת, בית כזה, ראוי שנאהב אותו בכל נפשנו. ועל זה נאמר "הודו לה' כי טוב", כי על ידי ההודיה נזכה ש"לעולם חסדו", שהשפע והחסד יימשכו עוד ועוד, עד שנשמע בקרוב את חמשת הקולות בגאולה השלמה, בערי יהודה ובחוצות ירושלים.