בואו נתבונן כמה צריכים להודות לקדוש ברוך הוא, שהוא מזכה אותנו בעוד ילד יהודי.
הגמרא במסכת ברכות אומרת דבר מפליא: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, לא היה אדם שהודה לקדוש ברוך הוא, עד שבאה לאה והודתה לו, שנאמר:
וידועה השאלה: כיצד אפשר לומר שלא היה מי שהודה? הרי אדם הראשון כבר אמר "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהֹדוֹת לַה'". ואליעזר, כשמצא את רבקה, אמר "בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם... אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה'". ועוד הרבה הרבה הודיות. וכי האבות הקדושים לא הודו לקדוש ברוך הוא?
אחד הביאורים הנפלאים בדבר הוא שבהודאתה של לאה היה דבר מיוחד. כולם הודו על הטוב שהקדוש ברוך הוא נתן להם, ולאה הודתה גם על הקשה.
נסביר. לאה התבוננה כשנולד לה הבן הרביעי, יהודה. למה היא זוכה לקבל יותר מחלקה? היו ארבע אימהות, ועתידים היו להיוולד שנים עשר שבטים. אם כך, לכל אחת מגיעים שלושה בנים. מדוע היא זוכה בבן רביעי?
התבוננה לאה והבינה: זה בגלל כל השנים הקשות שעברה. היא עברה שנים רבות כל כך של צער, והקדוש ברוך הוא נותן לה עכשיו שכר כנגדן. ואמרה לאה: "הפעם אודה את ה'". לא רק על הטוב, על כך כבר הודו רבים. אלא אודה את ה' על כל הצער שעברתי, כי הכל היה כדאי בשביל לקבל עוד ילד יהודי.
ונתבונן מה עברה לאה. שנים רבות הייתה בטוחה שעשו הרשע ייקח אותה לאישה. היא בכתה ובכתה, עד שעיניה היו רכות מרוב בכי. ואחר כך, בנישואיה, הרגישה ש"שְׂנוּאָה לֵאָה", שיעקב אינו אוהב אותה כפי שאהב את רחל. שנים רבות של סבל וצער.
ואומרת לאה: "הפעם אודה את ה'". למה? כי כל הסבל היה כדאי, בשביל לזכות בעוד ילד אחד. בשביל ילד אחד נוסף, היה שווה לעבור את כל הקשיים.
מכאן נתבונן: כמה שווה ילד יהודי? כמה כדאי לסבול בשביל ילד יהודי אחד? ואם לאה אמנו הודתה על שנים של צער בשביל ילד אחד, אנחנו, שזוכים בעוד מתנה נפלאה מה', כמה עלינו להודות!
הנחלה שהקדוש ברוך הוא מנחיל לאוהביו, מה היא? בנים. עוד ילד יהודי.
אבינו שבשמיים, שנותן לנו את המתנה היקרה מכל, יזכנו להודות לו בכל לבנו, על הטוב ועל כל מה שהביא אותנו אליו. ה' יזכנו לגדל את הילד הזה לתורה, לחופה ולמעשים טובים, ולשמוח במתנות נפלאות כאלה עוד ועוד.