בשבע ברכות אנו מברכים פעמיים "יוצר האדם". הברכה השנייה קצרה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, יוצר האדם". והברכה השלישית ארוכה:
ויש לשאול שתי שאלות. ראשית, מדוע מברכים פעמיים? הרי הברכה השלישית, המפורטת, כוללת כבר את השנייה! ושנית, מה הקשר בין נישואין לברכת "יוצר האדם"? היה ראוי לברך "יוצר האדם" בשעת הלידה, כשנוצר אדם חדש בעולם, ולא בחתונה.
כדי להבין זאת, נתבונן במושג "אדם".
הגמרא במסכת בבא קמא (דף לח עמוד א) אומרת:
שואלים התוספות: הנה רואים שגם גוי נקרא "אדם", ואילו במקום אחר אמרו חז"ל "אתם קרויין אדם", ישראל דווקא. ומתרצים התוספות שיש חילוק בין "אדם" לבין "האדם".
ונראה לבאר בעזרת ה' שיש שני סוגים של "אדם":
האדם שנברא מן האדמה, מעפר הארץ. זה שייך לכל אדם, גם לגוי, וגם לאדם לפני נישואיו.
האדם שדומה לבוראו, כלשון הפסוק "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד, יד). מדרגה זו, כפי שנבאר, באה לאדם אחרי הנישואין.
ועכשיו נראה את סדר הברכות. הברכה הראשונה היא "שהכל ברא לכבודו": בה אנו מודים לקדוש ברוך הוא על העולם כולו, שהכל נברא לכבודו, מבריאת העולם ועד הגאולה השלמה.
בברכה השנייה, "יוצר האדם", אנו מודים על שנבראנו בעולם. איזה אדם? אדם מלשון אדמה, כפי שנברא עד לפני נישואיו.
ובברכה השלישית, "אשר יצר את האדם בצלמו", אנו מודים על יצירה חדשה. כשאדם מתחתן, הוא נוצר מחדש, ובמזל טוב נולד אדם חדש. עכשיו הוא כבר לא רק אדם מלשון אדמה. עכשיו הוא אדם מלשון "אדמה לעליון".
אבל עדיין נשאר להבין: מה הקשר? מדוע רק אחרי שאדם מתחתן אפשר לומר עליו שהוא דומה לעליון?
התשובה נמצאת בברכה עצמה: "אשר יצר את האדם בצלמו". מה פירוש "בצלמו"? מסביר השל"ה הקדוש: כמו שלמעלה יש הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, כך נבראו למטה איש ואישה. האיש כנגד הקדוש ברוך הוא, והאישה כנגד כנסת ישראל.
לא נשאר לנו אלא לברך את החתן, שזוכה עכשיו להיוולד מחדש: שיזכה באמת להיות דומה לעליון. כמו שהקדוש ברוך הוא נותן בשמחה ובשפע לרעייתו, לבני ישראל, כך יזכה גם הוא לכבד, לשמח ולתת לאשתו עד בלי די, ויהיה באמת "אדמה לעליון".
אשרינו, מה טוב חלקנו, שאבינו שבשמיים ברא אותנו כך שנוכל להידמות אליו. בכל פעם שבעל משמח את אשתו, ובכל פעם שבית יהודי מתמלא נתינה ואהבה, מתגלה בעולם צלם אלוקים. ויזכו החתן והכלה לבנות בית כזה, "בנין עדי עד", שבו אהבת ה' ואהבת זה לזה שורות תמיד.