← לספר המלא

שלום זכר
בליל שבת
דבר תורה
לסעודת שלום זכר
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

להולדת הבן

מדוע עושים שלום זכר בליל שבת

למה דווקא בשבת?

נולד בן, ובליל השבת הראשון שאחרי לידתו מתכנסים לסעודת שלום זכר. הסעודה הזו היא הודיה לקדוש ברוך הוא על הבן שנולד. אבל אם זו הודיה, למה דווקא בליל שבת? אפשר להודות גם ביום חול.

בספר תרומת הדשן כתוב טעם פשוט: בליל שבת האנשים נמצאים בבתיהם, ונוח להם לבוא. ועוד אפשר לומר: על יום השבת נאמר "טוב להודות לה'". אין יום שמתאים להודיה יותר משבת קודש.

אין מילה בלא שבת

הט"ז (יורה דעה סימן רסה) מביא טעם עמוק יותר, על פי מדרש. המדרש שואל: למה המילה היא דווקא ביום השמיני? ועונה במשל.

משל למלך שגזר: כל הבאים לכאן לא יראו את פניי עד שיראו תחילה את פני המטרונה. כך אמר הקדוש ברוך הוא: לא תביאו לפניי קרבן עד שתעבור עליו שבת. שאין שבעה ימים בלא שבת, ואין מילה בלא שבת.

השבת והמילה הן שתי בריתות, ושתיהן נקראות "אות". לכן לא עושים ברית עד שתעבור על התינוק שבת, כדי שיבוא אל הברית עם שני אותות: ברית השבת וברית המילה.

ומבאר הט"ז: זו הסיבה לסעודת שלום זכר בליל שבת. הלילה נכנס התינוק לברית הראשונה, ברית השבת, ולכן עושים סעודה.

אבל עדיין קשה: השבת מגיעה מעצמה, והתינוק נכנס לברית השבת ממילא. בשביל מה צריך סעודה?

יעקב שלא הודה

נלמד יסוד גדול מדברי האלשיך. כשחזר יעקב אבינו לארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא:

"קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך" (בראשית לה, א).

מבאר האלשיך: כשברחת הבטחת שכאשר תחזור בשלום תבנה מזבח ותודה. באת – ולא הודית. ולכן לא יכולתי להתגלות אליך שוב. מי שאינו מחזיק טובה על הטובה שקיבל, לא יחזור להטיב לו, ברוחניות לפחות.

ומיד אחרי שיעקב הודה, כתוב: "וירא אלקים אל יעקב עוד... ויברך אותו" (בראשית לה, ט). אחרי ההודיה – אפשר לקבל עוד.

שמש בגבעון דום

יהושע נלחם, והשמש עמדה לשקוע. אמר יהושע: "שמש בגבעון דום". מבאר רש"י: "דום" פירושו שתקי, הפסיקי לומר שירה. כי כל זמן שהשמש אומרת שירה, היא מהלכת. כשהיא דוממת – היא עומדת.

השמש מלמדת

כשמודים ומהללים – מתקדמים. כשמפסיקים להודות – נעצרים.

וכך כתב הרמח"ל בסוף ספר דרך ה': כפי ההתעוררות שמתעוררים בני האדם אליו יתברך, כן יהיה שיעור העזר שיקבלו ממנו.

לכן עושים סעודה

עכשיו מובן. אם לא נודה, לא ירד השפע, וברית השבת של התינוק תהיה חסרה. והתינוק עצמו עדיין אינו יכול להודות. לכן אנחנו מתכנסים ומודים ומהללים במקומו, ועל ידי ההודיה שלנו הוא מקבל את כל השפע של ברית השבת.

לומר בשמחה

הלילה נכנס התינוק לברית השבת, לפני ברית המילה. ואנחנו שרים ומודים במקומו, כי מי שמודה – זוכה לקבל עוד, ומי ששר – מתקדם.

יהי רצון שנזכה תמיד לשיר לקדוש ברוך הוא, להודות ולהלל. אבינו שבשמיים אוהב אותנו ושמח בשירתנו, וכשאנחנו מודים לו הוא משפיע עלינו עוד ועוד. כך נלך ונתקדם, אנחנו וילדינו אחרינו, באהבת ה' ובשמחה.

📚 עוד דברי תורה לשמחות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא