🎊 קונפטי חג · chag-confetti

ברוך שעשה את הים הגדול

שיעור של הרב יהודה טאוב

🌊 מה מברכים כשרואים את הים התיכון: המשנה במסכת ברכות, מחלוקת השולחן ערוך והמשנה ברורה על זהותו של "הים הגדול", ולמה יהודי שנמצא בארץ ישראל נקרא "גדול"

▶ לצפייה בשיעור

3 פרקים · 11 כרטיסים · 40 פסקאות

א

📖 המשנה: ברכות על הבריאה

📜1

מקום שנעשו בו ניסים

✨ המשנה פותחת בברכה על מקום שנעשו בו ניסים, אבל ברכה זו דורשת שיידעו את המקום המדויק.

השיעור פותח במשנה במסכת ברכות, פרק ט משנה א: "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר: ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". זו ברכה שאינה מצויה כל כך בפועל, והשאלה הראשונה היא: למה לא מברכים אותה הרבה יותר? הרי יש בארץ ישראל מקומות רבים שנעשו בהם ניסים.

התשובה: צריך לדעת את המקום המדויק שבו קרה הנס, ולא רק בקירוב. גם כשרואים למשל את נהר הירדן, איש אינו יכול לקבוע באיזו נקודה מדויקת עברו בני ישראל אותו. בלי מסורת מדויקת, ברורה ומוסכמת על המקום עצמו, אי אפשר לברך על כך בוודאות.

ממשיכה המשנה: "מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו". כלומר, הרואה מקום שבו הייתה בעבר עבודה זרה פעילה, וכיום אין בה יותר שימוש, מברך על כך. הבעיה המעשית: כיום קשה למצוא דוגמה מתאימה, כי מקומות רבים שבהם הייתה פולחן עבודה זרה פשוט נהרסו כליל, ולא נותר דבר לראות; ואילו מבנים שנותרו עדיין, לרוב עדיין פעילים או שאין וודאות גמורה שחדלו לשמש לכך.

לדוגמה, יש מקומות בירושלים ובחיפה שבהם עומד עד היום מבנה של כנסייה שאינה פעילה יותר, אבל כל עוד הצלב עדיין על גגה, ולא נעקרה ולא הוסרה ממש, הברכה הזאת עדיין לא חלה במלואה. הדין מצריך שהמקום ממש "יעקר" – שההקדשה לעבודה זרה תבוטל כליל, ולא רק שיחדל השימוש הממשי בו. זה ממחיש כמה הברכות הללו דורשות דיוק ולא קירוב בעלמא, ולכן מי שרוצה לברך אותן בפועל צריך קודם לבדוק את המקום היטב, ולא להסתפק ברושם ראשוני.

🌍2

רעידת אדמה ומעשה בראשית

✨ המשנה ממשיכה לברכות על זיקים, רעידות אדמה והרים – כל אלה מעוררים באדם להכיר בגדלות הבורא.

ממשיכה המשנה בברכות נוספות על תופעות בבריאה: הרואה זיקים (כוכבים נופלים), רעמים, רוחות חזקות או רעידת אדמה, מברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם" או "עושה מעשה בראשית". הרב סיפר שלפני כעשרים שנה רעידות אדמה היו נדירות בארץ, ואילו היום הן מורגשות כמעט בכל שנה.

הרב סיפר סיפור קצר מישיבתו: יום אחד הורגשה רעידת אדמה חזקה, והיה שקט מוחלט באולם – כולם קפאו. חוץ מבחור אחד, שפשוט עמד מיד ואמר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית". שום אדם אחר לא תפס את עצמו בזמן.

הרב עצמו סיפר שבאחת הפעמים שהרגיש רעידת אדמה אמיתית, באמצע הלילה, הוא ידע את זה בבירור: לא מתוך ספק אם הוא עצמו מתנדנד, אלא מתוך כך שראה את כל המנורות בבית מתנדנדות ביחד. זה הבדל ברור ומעשי בין דימיון סובייקטיבי לבין מציאות אובייקטיבית, וסימן שאפשר לדעת ברגע שכזה בבירור: עכשיו באמת יש רעידת אדמה, וזה הזמן המדויק לברך, ולא לפספס לגמרי ולצער גדול את ההזדמנות הנדירה הזאת כלל.

יש כאן גם לקח למעשה: אדם שמתרגל לדעת מה מברכים על רעידת אדמה, על ברק ועל רעם, מוכן לרגע כזה בלי להיבהל ובלי לפספס אותו. מי שלא יודע את ההלכה מראש, סביר שברגע ההתרגשות עצמו לא יחשוב על ברכה כלל. לכן יש חשיבות ללמוד את הברכות הללו מבעוד מועד, ולא להמתין שהרגע יגיע.

⛰️3

הרים וגבעות

✨ על הר מיוחד כהר חרמון וגבעה מיוחדת אפשר לברך "עושה מעשה בראשית", ולמקום כזה יש גם סימנים בטבע שמעידים על ייחודו.

המשנה מוסיפה: "על ההרים ועל הגבעות... אומר: עושה מעשה בראשית". הכוונה להר גבוה באופן יוצא דופן, כגון הר חרמון, או לגבעה שיש בה משהו חריג. לדוגמה, תצפית סטלה מאריס בחיפה, שעל פסגת הכרמל, היא נקודה שבה נפגשת ארץ ישראל בקצה חד: מצד אחד נראה עד מירון, ומצד שני עד חדרה. זו נקודת תצפית כל כך מיוחדת, שגם חיל הים הקים שם בסיס, בגלל חשיבותה האסטרטגית.

אגב, השם "סטלה מאריס" פירושו "כוכב הים" בלשון הנוצרים שקראו למקום כך, מתוך אמונתם שיש להם שם שליטה כלשהי על הים. הרב ציין שאין בעיה להשתמש בשם זה כתיאור גיאוגרפי, בלי קשר לכוונה הדתית שבו. ואולי, הוסיף, לא במקרה נבחר המקום הזה כמקום כל כך מיוחד – יש אומרים שבדיוק באזור הזה התבודד אליהו הנביא, שהוא עצמו היה "שליט" האמיתי על הגשם ועל הטבע, ושם ממש התרחש מעמד הר הכרמל, שבו ביקש אליהו מעם ישראל להכריע בין ה' לבעל, וכל העם ענה בקול אחד "ה' הוא האלוקים".

סימן נוסף למקום מיוחד כזה: הוא זה שמאפשר את קיומו של הרכבל, שעדיין מצליח לתפקד שם משנה לשנה, בגלל הגובה המיוחד והנוף שאין לו תחליף. מי שעולה אל התצפית רואה את כל חיפה הצפונית פרושה לפניו, ובימים בהירים – כך מספרים – אפשר לראות אפילו עד תחנת הכוח בחדרה, ולכיוון צפון עד הר מירון. זה מראה גודל שאינו שגרתי, ולכן המקום מתאים כל כך לברכה על הרים וגבעות שהמשנה מזכירה.

ב

⚓ איזה ים הוא "הים הגדול"

🌊4

ארבעה ימים בארץ ישראל

✨ ההגדרה ההלכתית ל"ים" אינה תלויה בגודל: הכנרת נחשבת ים לכל הדעות, ומברכים עליה בלי שום ספק.

ממשיכה המשנה: "על הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר: עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר – ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים". מכאן מתחילה הסוגיה המרכזית של השיעור.

בארץ ישראל יש ארבעה "ימים" מבחינה הלכתית: ים כנרת, ים המלח, ים סוף, וים התיכון. חשוב להבין: ים כנרת מוגדר הלכתית "ים" לכל הדעות, בלי חולק, אף על פי שבפי כולם הוא נקרא "כנרת" ולא "ים". המשמעות המעשית: מי שמגיע לכנרת ורואה אותה, מברך "עושה מעשה בראשית" בלי שום ספק הלכתי – זו ברכה מוסכמת לגמרי.

הרב סיפר שאשתו, בטיול לטבריה עם קבוצת ילדות, לא ידעה שצריך לברך, והמורה גם לא ידעה, וגם רב שהתקשרו אליו לא ענה בזמן. אף אחת מהקבוצה לא ידעה את ההלכה הפשוטה הזאת ולא ברכה. זה מלמד כמה הלכה ברורה ופשוטה יכולה להישאר לא מוכרת בציבור, אף שאין בה כלל מחלוקת.

🧭5

רבי יהודה והים הגדול

✨ רבי יהודה, שהוסיף דין על הים הגדול, גר באזור הגליל שלא היה קרוב לים התיכון, וגם זה חלק מהסוגיה.

רבי יהודה, שאומר במשנה את דין "הים הגדול", הוא רבי יהודה בר אילעי, הקבור, כמסורת, באזור שבין צפת למירון. השאלה המתעוררת: האם רבי יהודה חולק על התנא קמא, או רק מוסיף דין? התשובה הפשוטה: אין כאן מחלוקת גמורה. התנא קמא מדבר על ימים אחרים, ורבי יהודה מוסיף הלכה פרטית הנוגעת ל"ים הגדול" בלבד, בלי לסתור את חברו.

חשוב גם להבהיר: הברכה על ים כנרת אינה פוטרת מהברכה על ים התיכון, ולהפך – אלה שני ימים נפרדים לגמרי מבחינת ההלכה, בדיוק כמו שברכה על נס אחד אינה פוטרת מברכה על נס אחר. לכן אדם שראה את הכנרת החודש, ועכשיו רואה את הים התיכון, עדיין מברך על הים התיכון בפני עצמו.

ים המלח וים סוף גם הם נמנים עם ארבעת הימים שבארץ ישראל, אף שסוגיית הברכה עליהם מורכבת יותר ואינה הנושא העיקרי של שיעור זה. בכל אופן, המסקנה החשובה כבר מתבררת מתוך דין הכנרת: ההגדרה ההלכתית ל"ים" קובעת לגמרי מי חייב בברכה, ואינה תלויה בתחושה סובייקטיבית של האדם אם מדובר ב"ים גדול" ומרשים או ב"ים קטן" בעיניו.

דין הברכה על הים הוא דין קבוע וחוזר, כל שלושים יום, ולא כמו ברכת "הרואה בריות משונות", שעליה מברכים רק פעם אחת בחיים. יש כאן הבדל יסודי: הים משפיע כל פעם מחדש, בניגוד לנס חד־פעמי.

הרב הדגיש שהבחנה זו חשובה גם מעשית: אדם שראה פעם אדם בעל מום חריג, ומברך עליו, לא יברך שוב אם יראה אותו אדם שוב, שכן הברכה היא חד־פעמית. אבל הים, כמו ההרים והנהרות, הוא חלק קבוע מהבריאה שמלווה את האדם, ולכן הברכה עליו מתחדשת תמיד מחדש, בכל פעם שעברו עליו שלושים יום בלי לראותו. זה מראה שהברכה על הים אינה ברכה על אירוע חד־פעמי אלא על עצם קיומו המתמשך של דבר גדול ומרשים בבריאה.

⚓6

מי הוא "הים הגדול" – מחלוקת הפוסקים

✨ יש מחלוקת גדולה בפוסקים: האם "הים הגדול" שעליו מברכים הוא ים התיכון או האוקיינוס.

השאלה המרכזית של השיעור: מי בדיוק הוא "הים הגדול" שעליו תיקנו ברכה מיוחדת? יש כאן שתי אפשרויות: ים התיכון, או האוקיינוס הגדול שמקיף את כל כדור הארץ. השולחן ערוך פוסק, להלכה, שהכוונה לים התיכון: "והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים" – כלומר הים שדרכו הגיעו לארץ ישראל ולמצרים בימי קדם.

אבל המשנה ברורה, בשם פוסקים רבים אחרונים, סובר אחרת: הכוונה לאוקיינוס, שהוא באמת הים הגדול מכל הימים, המקיף את כל העולם. ים התיכון, לעומתו, קטן יחסית, ואינו שונה משאר הימים מבחינת גודל. השיעור הדגים זאת: אם מסתכלים על מפת הגלובוס, קשה בכלל למצוא ולזהות את ים התיכון – הוא כתם קטן, שיש לחפש אותו בעיון. לעומתו, האוקיינוס תופס שטח עצום, גדול אפילו מכל שטחי היבשה גם יחד.

למעשה יש הרבה הנוהגים לברך על ים התיכון מספק "עושה מעשה בראשית", בלי לנקוב בנוסח המיוחד של "הים הגדול", כי ברכה זו כוללת ויוצאים בה ידי חובה בכל מקרה – כלשון ה"ביאור הלכה". אבל יש גם רבים הנוהגים, בעיקר בקרב הספרדים וכך נפסק בשולחן ערוך, לברך בפירוש "שעשה את הים הגדול" על ים התיכון. השיעור הדגיש שחשוב להכיר את שתי השיטות, כדי לדעת שאין כאן טעות של מישהו, אלא מחלוקת אמיתית וישנה בין גדולי הפוסקים.

🗺️7

למה דווקא ים התיכון?

✨ שלוש שאלות מראות שקשה לומר שחז"ל תיקנו ברכה לאוקיינוס, ומכך נראה שהכוונה לים התיכון.

לטובת שיטת השולחן ערוך הביא השיעור כמה טיעונים. ראשית: בכל שישה סדרי המשנה אין ברכה אחת שתוקנה במיוחד לתושבי חוץ לארץ, ולא לארץ ישראל – כל המצוות נועדו בעיקרן לקיום בארץ ישראל. קשה לומר שחז"ל תיקנו ברכה המיוחדת לתופעה שרואים בעיקר באוקיינוס, שאינו נמצא בארץ ישראל.

שנית: מה בדיוק רואה אדם שעומד על חוף האוקיינוס, שלא רואה אדם שעומד בתצפית על הים התיכון, כגון בסטלה מאריס? שני המקרים – מה שרואים הוא: ים, ים, ים, בלי סוף הנראה לעין. אין הבדל ניכר בין השניים, כשרואים זאת ברגל, לא ממטוס.

שלישית: התורה עצמה קוראת לים התיכון "הים הגדול" במפורש, בפסוק "מן הנהר... עד הים הגדול יהיה גבולכם" (במדבר לד, ו). קשה להניח שחז"ל תיקנו ברכה בנוסח של התורה, "הים הגדול", אבל התכוונו לים אחר שהתורה לא קראה בשם זה.

ורביעית: צריך לזכור מי אמר את ההלכה הזו. רבי יהודה בר אילעי גר, כאמור, באזור הגליל שבין צפת למירון, לא ליד האוקיינוס. קשה מאוד להניח שתנא שחי בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה הגיע כלשהו לחופי האוקיינוס, שהיה אז מרוחק מאוד ולא נגיש בנסיעה. הרבה יותר סביר שהוא דיבר על הים שהיה לפניו ממש – הים התיכון, שאותו הוא הכיר וראה.

👑8

נהר פרת ועבד המלך

✨ רש"י מסביר שנהר פרת נקרא "הגדול" בגלל קרבתו לארץ ישראל, ומכאן גם ההבנה למה הים התיכון נקרא "גדול".

סימוכין לכך מובאים מפסוק אחר: "עד הנהר הגדול, נהר פרת" (דברים א, ז). שואל רש"י: וכי נהר פרת הוא הנהר הגדול בעולם? ישנם נהרות גדולים ממנו בהרבה. אלא, מסביר רש"י, לפי שהוא סמוך לארץ ישראל נקרא "גדול", כמו עבד שמשרת את המלך, שקוראים לו "עבד המלך" ובכך הוא מתגדל, אף על פי שבפני עצמו אין בו דבר מיוחד.

הרב הביא מעשה שהתרחש בבית הנציב: יהודי פשוט מארץ ישראל הגיע לדבר עם הנציב, שהיה מגדולי הדור, לפני אנשים חשובים רבים שחיכו בתור, לפי סדר שהשמש קבע. לאחר שיחתם הקצרה, שאל הנציב בפליאה מה כל כך חידש לו האיש הפשוט שעמד לפניו, וזה השיב לו בדיוק את דברי רש"י הללו: שנהר פרת נקרא "גדול" בשל קרבתו לארץ ישראל. הנציב הופתע מן העומק שבדברי אדם פשוט מארץ ישראל, ולמד מכך יסוד: יהודי קטן שחי בארץ ישראל, לפעמים הוא חשוב הרבה יותר מיהודי גדול שחי בחוץ לארץ, שהרי קרבתו לארץ עצמה מעלה אותו.

אגב, אותו נציב היה אביו של ר' מאיר בר אילן, שעל שמו קרויה אוניברסיטת בר אילן ברמת גן, ורחוב בר אילן בירושלים. ר' מאיר בר אילן היה ממייסדי האנציקלופדיה התלמודית, ועוד לפני כן עוזרו הקרוב של הרב קוק, ולאחר מכן גם מי שהקים את ארגון בר אילן שעל שמו קרוי הפרויקט התורני הממוחשב המוכר כיום לציבור הלומד. כך מתגלה שהעובדה הקטנה הזאת על נהר פרת, שרש"י מביא בפירושו, ליוותה משפחה שלמה שהשפיעה מאוד על עולם התורה בדורות האחרונים.

מכאן מובן גם מה שכותב השולחן ערוך: הים התיכון, אף שהוא קטן יחסית לעומת האוקיינוס, נקרא "הים הגדול" בגלל קרבתו לארץ ישראל – ממש כמו נהר פרת.

ג

💛 למה נקרא "גדול"

⚖️9

ברכה לבטלה? ולמעשה מה עושים

✨ ברכה בנוסח התורה על הים התיכון אינה ברכה לבטלה, ולמעשה שתי השיטות קיימות, וכל אחת מהן נכונה.

מתוך כל הטעמים הללו, הסיק השיעור הלכה למעשה: מי שמברך על ים התיכון "ברוך שעשה את הים הגדול" בנוסח המלא, אינו עובר על ברכה לבטלה. מדובר בנוסח שהתורה עצמה קבעה לים הזה, ולכן בוודאי אפשר לברכו כך, ובוודאי שאין צד לחשוש לברכה לבטלה. מי שרוצה להקל ולחשוש לשתי השיטות, יכול לברך "עושה מעשה בראשית" בלבד, ברכה כוללת שיוצאים בה ידי חובה בכל מקרה.

זו הדרך שרבים נוהגים בה בפועל: לברך "עושה מעשה בראשית" על ים התיכון, מתוך הרגשה של ספק. אבל מי שמעמיק בטעם הדברים, ומבין מדוע ים התיכון נקרא "גדול" – מתוך קרבתו לארץ ישראל – יכול לברך גם בנוסח המלא, בשמחה ובלב שלם, ובזה אין חשש.

חשוב גם לדעת שהלכה זו נוגעת מאוד לחיי היום־יום של מי שגר בסמוך לחיפה: מי שעובר בקביעות על פני הים התיכון, בדרכו לחיפה או לקריית חיים, ייתכן שלא יזכה לברך את הברכה הזו כלל, שהרי התנאי הוא שלא ראה אותו שלושים יום. יש גם המבחינים בין נסיעה שבה רואים את הים ממש, קרוב, מתוך התפעלות, לבין נסיעה שגרתית שאינה מביאה להתבוננות של ממש – ולכן יש הסוברים שגם מי שעובר על פני הים כל יום, אם לא התבונן בו באמת, עדיין יכול לברך.

🩺10

רופא לחולה

✨ הישיבה על שפת הים מרגיעה ומבריאה את הלב, וחכמים תיקנו ברכות על מקומות שמשפיעים מאוד על נפש האדם.

השיעור מוסיף נקודה חשובה: חכמים תיקנו ברכות על מקומות וזוויות בבריאה הגורמים לאדם להתפעל. לכן תיקנו ברכה על ים, על הר גבוה, על נהר – כל אלה מקומות שמשפיעים חזק על רגשות האדם ומעוררים בו הכרה בגדולת הבורא, כמו שכתוב ב"ברכי נפשי": "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ".

הרב הביא עצה מעשית, בשם הרמב"ם, לבקר חולים: מי שרוצה לעזור לחולה להבריא, שיוליך אותו לטייל על שפת הים. פשוט לשבת שם, להסתכל על הגלים, ולהקשיב לקול המים – יש בכך השפעה מבריאה על הלב והנפש. אפילו עשר דקות, רבע שעה, יושב על ספסל מול הים, יכולות לעשות לאדם טוב רב.

הרב ציין שבחיפה עצמה יש מקום נגיש כזה ליד בית החולים לילדים: פונים משם כברת דרך קטנה, ומגיעים לרחבת ישיבה ממש על שפת הים, שבה הגלים מגיעים ממש עד לרגלי היושבים. אפשר להביא לשם גם מבוגר שצריך מרגוע, וגם ילד שצריך לנוח מעט מן המתח של בית החולים. זו דוגמה מצוינת לכך שהברכה על הים אינה רק עניין טכני של נוסח, אלא ביטוי לתועלת האמיתית שהים מביא לנפש האדם, תועלת שחז"ל הכירו בה כשתיקנו את הברכה הזאת.

💛11

אין לך מצווה גדולה מזו

✨ לחבב את ארץ ישראל ולהודות עליה בברכה היא מצווה חשובה ביותר, שמביאה את הגאולה.

לבסוף מביא השיעור מה שכתב אחד מרבותינו: "אין לך מצווה גדולה מזו, לחבב את ארץ ישראל, אשר מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא חפץ בקרייתה ודורש אותה תמיד. והנה ה' אלוקיך בא, ובזכות זה הוא קדי לבוא, ממהר למנו ונחלה ישלנו, גואל משיחנו במהרה".

כלומר: כל ברכה שאדם מברך באמת, בכוונה, על נוף ארץ ישראל – על ההר, על הים, על הגבעה – היא עצמה מעשה של חיבת ארץ ישראל. ואדם שמברך "שעשה את הים הגדול", ומבין את הטעם שבדבר – שהים הזה נקרא "גדול" בשל קרבתו לארצנו – זוכה למצווה גדולה, ומוסיף בכך בחיבת הארץ.

ולכן כדאי, בכל פעם שעוברים ליד הים, לשבת לרגע, להתבונן, ולא רק לחלוף על פניו כעוד נוף שגרתי. רגע של ברכה בכוונה, מתוך הבנה שהים הזה הוא בדיוק הים שהתורה קראה "גדול" בגלל קרבתו לארצנו, הוא רגע שמחבר את האדם לארץ ישראל ולבורא עולם גם יחד.

כך הופכת הלכה שנראית טכנית, של נוסח ברכה ושל זיהוי ים מסוים, לדרך ממשית לחיבת הארץ. אדם שיודע מה הוא מברך, ועל מה הוא מברך, ומבין שהוא בעצם מכריז שארץ ישראל חשובה ומרכזית עד כדי כך שהים הסמוך לה נקרא "גדול" בגללה – אדם כזה מברך ברכה שלמה, לא רק בפה אלא גם בלב. בזכות זה, מסיים אותו רב, נזכה לגאולה שלמה, לבוא אל המנוחה ואל הנחלה, ולראות בבניין הארץ במהרה בימינו, אמן.

🎉 סוף השיעור 🎉

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה