📖 למה דווקא בקורבן תודה?
הציווי "לרצונכם" נאמר דווקא בקורבן תודה, ומכאן דרשו בו רבותינו עניינים נוספים.
בפרשת אמור מופיע פסוק מעניין: "וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה', לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ". לכאורה, ודאי שאדם מקריב תודה מרצונו. מה התורה רוצה לומר במילה "לרצונכם"?
רש"י מסביר: שיהיה הקורבן לכם לרצון. שלא תחשבו בשעת ההקרבה מחשבה של "חוץ לזמנו" או "חוץ למקומו", שפוסלת את הקורבן, ואז הוא לא יעלה לכם לרצון.
אבל כאן עולה שאלה. זהו דין בכל קורבן, לא רק בקורבן תודה. כל קורבן נפסל במחשבה כזו. אם כן, למה נאמר הדבר דווקא כאן, בפרשת קורבן התודה?
מכאן, אומר הרב, למדו רבותינו לדרוש את הפסוק גם לעניינים נוספים. יש ב"לרצונכם" של קורבן התודה משהו מיוחד, שנוגע לעצם ההודיה. ולפני שנבאר, נספר סיפור שימחיש את הדברים.