מנה ראשונה · 1
הגר שביקש את כל התורה
הלל אמר לגר שכל התורה כולה היא "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".
הגמרא מספרת על גר שבא אל הלל וביקש שילמד אותו את כל התורה כולה בעודו עומד על רגל אחת. הלל לא דחה אותו. הוא אמר לו: "דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד" – מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זו כל התורה כולה.
על התשובה הזאת עולות שתי שאלות גדולות. הראשונה: למה אמר הלל דווקא בלשון שלילה? הוא יכול היה לומר את הפסוק המפורש "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". המשפט שלו אפילו אינו אומר מה לעשות בפועל, אלא רק ממה להימנע.
השאלה השנייה: איך זו כל התורה כולה? נניח שכל המצוות שבין אדם לחברו כלולות בזה. אבל איפה המצוות שבין אדם למקום? ובאמת, גם מבין אדם לחברו לא מובן איך הכול נכנס במשפט אחד, שאינו מצווה דבר מעשי. אלו שתי השאלות, ועליהן נשען השיעור.