🔤 כרטיס אלפבית · alefbet-card

ע

עץ יוסף ועץ יהודה

שיעור של הרב יהודה טאוב

נבואת יחזקאל על שני העצים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והפער בין התוכנית האלוקית לבין הדרך שבה היא מתקיימת

🌳
ויגשהפטרהיחזקאלמשיח בן יוסףמשיח בן דודגאולהאחדות
▶ לצפייה בשיעור

20 כרטיסים, 5 חלקים · לחצו על אות כדי לקפוץ לכרטיס

📜הנבואה על שני העציםחלק 1 · כרטיסים א–ד

א
🤝
כרטיס א · 1 מתוך 20

ויגש אליו יהודה

🗣️ אומרים יחד: המתח בין יהודה ליוסף אינו רק סיפור משפחתי; הוא מלווה את עם ישראל לאורך הדורות.

פרשת ויגש מביאה את רגע השיא של סיפור יוסף ואחיו. אחרי שנים של צרות, הסוף הטוב מגיע: יוסף מתגלה לאחיו ואומר להם "אני יוסף, העוד אבי חי?". אבל לפני ההתגלות יש עימות. "ויגש אליו יהודה" – יהודה ניגש אל המשנה למלך מצרים, כמעט מוכן להיכנס לקרב.

המתח העיקרי בפרשה הוא בין יהודה ליוסף. אלה שני המנהיגים שבין האחים, שני כוחות גדולים שעומדים זה מול זה. ובשיעור הובא שהמתח הזה לא נגמר בפרשה. הוא נשאר לדורות, והוא מלווה את עם ישראל עד ימינו.

ההפטרה של השבוע, מספר יחזקאל, מתארת מפגש נוסף בין השניים: עץ יוסף ועץ יהודה שמתחברים יחדיו. הרב לימד את הנושא מתוך מאמר של רב בישיבה תיכונית, תושב השומרון ומכיר נאמן של כל פינה בו, שכתב דברים מעמיקים על הנבואה הזו ועל המשמעות שלה בימינו.

השאלה שהשיעור מנסה לענות עליה היא: מה פירוש החיבור בין יוסף ליהודה, למה הוא כל כך קשה, ואיך הוא מתקיים בפועל. התשובה מתחילה בקריאה מדויקת מאוד של הפסוקים.

ב
📜
כרטיס ב · 2 מתוך 20

קח לך עץ אחד

🗣️ אומרים יחד: הקדוש ברוך הוא מצווה את הנביא לקחת שני עצים ולקרב אותם עד שיהיו לאחד.

כך פותחת הנבואה. ה' אומר ליחזקאל: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו". ומיד: "וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד, והיו לאחדים בידך".

הנביא אמור לעשות פעולה מוחשית לעיני העם. שני עצים, שעל כל אחד כתוב שם, והם מתקרבים ונעשים עץ אחד. וכאשר יבואו בני העם וישאלו אותו: "הלוא תגיד לנו מה אלה לך?" – מה אתה עושה, מה פירוש המעשה הזה – אז הוא יסביר להם את דבר ה'.

וההסבר אומר: "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו, ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד, והיו אחד בידי".

כבר בקריאה ראשונה המילים קשות להבנה. "ונתתי אותם עליו" – מי על מי? בלי ניקוד אפשר היה לחשוב שיוסף מונח על יהודה. אבל לפי הניקוד והטעמים, ולפי רוב המפרשים, המשמעות היא שעץ יהודה ניתן מעל עץ יוסף. נשמור את הדיוק הזה, כי בהמשך הוא יקבל משמעות גדולה.

ג
👑
כרטיס ג · 3 מתוך 20

מלך אחד לכולם

🗣️ אומרים יחד: סוף הנבואה מתאר ממלכה אחת בראשות מלך מבית דוד, עד שכל הגויים יכירו שה' מקדש את ישראל.

הנבואה ממשיכה ומתארת את העתיד: ה' יקבץ את בני ישראל מבין הגויים ויביא אותם אל אדמתם. "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם למלך, ולא יהיו עוד לשני גויים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד". ועוד: "ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם".

והתוצאה הסופית: ברית שלום, ברית עולם, משכן ה' בתוכם, "וידעו הגויים כי אני ה' מקדש את ישראל". מלכות ישראל תפיץ את אור ה' בעולם, עד שכל העמים יכירו בעם שהקדוש ברוך הוא בחר בו.

הנבואה הזו עוד לא התקיימה במלואה. בבית שני לא הייתה לעם ישראל ממלכה מאוחדת של יוסף ויהודה. בתחילה שלטו פרס ויוון. אחר כך מלכו החשמונאים, שלא היו מזרע דוד. הרב הזכיר שלפי דעת חלק מן הראשונים הייתה זו טעות שהכהנים לקחו לעצמם את המלוכה, ובסופו של דבר בא הורדוס והשמיד את בית חשמונאי כולו.

ובכל זאת, הרב מציין שכבר בימינו רואים ניצנים של "וידעו הגויים": מספר הגרים שמבקשים להצטרף לעם ישראל גדול מאוד, ומיליוני תיירים מגיעים לארץ בכל שנה, ורבים מן העמים מעריכים את עם ישראל.

ד
🗺️
כרטיס ד · 4 מתוך 20

שתי הממלכות על דרך הפשט

🗣️ אומרים יחד: עץ יוסף הוא ממלכת ישראל שבראשה עמד שבט אפרים, ועץ יהודה הוא ממלכת בית דוד.

על דרך הפשט, הנבואה עוסקת בפילוג שאירע אחרי ימי שלמה. ספר מלכים מספר כיצד נחלקה המלכות לשתי ממלכות: ממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ובניגוד למאות השנים של הפילוג, יחזקאל מבשר שלעתיד לבוא לא יהיה כך. יהיה מלך אחד, לא שני גויים ולא שתי ממלכות.

למה ממלכת ישראל נקראת "עץ יוסף"? כי רוב המלכים העיקריים שלה באו מבית יוסף, ובמיוחד משבט אפרים. ירבעם בן נבט, שייסד את ממלכת ישראל הנפרדת, היה משבט אפרים. ממלכת יהודה, לעומת זאת, נקראת "עץ יהודה", כי מלכיה כולם היו מזרע דוד.

יש לשים לב גם לגודל של כל צד. בממלכת ישראל היו עשרה שבטים, רוב העם. בממלכת יהודה נשארו בעיקר יהודה ובנימין. זה הפשט. אבל כשמתבוננים בפסוקים מקרוב, מתגלים בהם הבדלים מפתיעים בין מה שה' מצווה את הנביא לבין מה שהנביא מספר לעם. ההבדלים האלה פותחים פתח להבנה עמוקה יותר.

🔍הציווי והביצועחלק 2 · כרטיסים ה–ו

ה
🔢
כרטיס ה · 5 מתוך 20

מי ראשון?

🗣️ אומרים יחד: בציווי יהודה קודם ליוסף, ובביצוע יוסף קודם ויהודה ניתן עליו.

ההבדל הראשון נוגע לסדר. בציווי האלוקי, ה' אומר לנביא: קח עץ אחד וכתוב עליו ליהודה, ואחר כך קח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף. יהודה ראשון, יוסף שני.

אבל כשהנביא מסביר לעם מה הוא עושה, הסדר מתהפך: "הנה אני לוקח את עץ יוסף... ונתתי אותם עליו את עץ יהודה". קודם לוקחים את עץ יוסף, לבדו, ורק אחר כך מניחים עליו את עץ יהודה.

פלא עצום: למה התהפכו היוצרות? מי בראש? בציווי שני העצים באים יחדיו, ויהודה בראשם. בביצוע קודם מגיע יוסף, ועליו ניתן יהודה. החיבור אינו קורה בבת אחת.

ההבדל הזה אינו דקדוק סתמי. כל מילה בדברי הנביא מדויקת, וכל שינוי בין שני חלקי הנבואה מלמד משהו. ובהמשך נראה שהסדר הזה הוא המפתח להבנת כל הנבואה, ואף להבנת התקופה שלנו.

כדאי לזכור את השאלה הזו לאורך כל השיעור: מי עומד בראש, ומי מונח על מי. כי מתברר שהשאלה הזו איננה רק שאלה של סדר כתיבה על שני עצים. היא שאלה על הדרך שבה הגאולה עצמה מתגלה בעולם, ועל היחס בין הגוף לנשמה של עם ישראל.

ו
🔍
כרטיס ו · 6 מתוך 20

עוד דיוקים בפסוקים

🗣️ אומרים יחד: שינויים קטנים בלשון הפסוקים מעידים על פער בין התוכנית האידיאלית לבין הדרך שבה היא מתקיימת.

יש עוד כמה דיוקים שצריך לשים אליהם לב. בציווי כתוב "ליוסף עץ אפרים" – העץ של יוסף הוא עץ אפרים, דבר אחד. אבל בביצוע כתוב "עץ יוסף אשר ביד אפרים". לא "יוסף שהוא אפרים", אלא יוסף שנמצא בידו של אפרים. מעניין מאוד.

בנוסף, בציווי כתוב "וכל בית ישראל חבריו", ובביצוע כתוב "ושבטי ישראל חבריו". למה כאן "בית ישראל" וכאן "שבטי ישראל"? וגם המילה "כל" נעלמה. האם הכוונה לכולם, או רק לחלק מהם?

ועוד: בציווי נאמר "וקרב אותם אחד אל אחד". זה נשמע טבעי ופשוט, כמו שני מגנטים שמקרבים אותם והם נדבקים מעצמם. בביצוע נאמר "ועשיתים לעץ אחד" – לשון של עשייה, כאילו צריך מסמרים ועבודה כדי לחבר.

ולבסוף: בביצוע, לעץ יוסף מצטרפים חבריו, אבל לעץ יהודה אין חברים. הוא עומד לבדו. אפשר היה לתרץ שבזמן הפילוג נשאר יהודה כמעט לבדו, רק עם בנימין הקטן. אבל אם כן, למה בציווי כן כתוב "ליהודה ולבני ישראל חבריו"? הרבה שאלות, וכולן מחכות להסבר אחד.

👑שני משיחיםחלק 3 · כרטיסים ז–י

ז
👑
כרטיס ז · 7 מתוך 20

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד

🗣️ אומרים יחד: חז"ל מלמדים שיש שני משיחים, ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד.

כדי לענות על השאלות צריך לעבור לרובד עמוק יותר. ידוע שיש שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. בסידורים לפי מנהג הספרדים מתפללים על משיח בן יוסף שלא ייהרג. הרב הסביר שהדבר מובא בשם האריז"ל: להתפלל שמשיח בן יוסף לא ימות.

בגמרא, מקור מפורש לכך נמצא במסכת סוכה (דף נב). שם מובא שמשיח בן יוסף נהרג, והגמרא דורשת את הפסוק בזכריה על המספד הגדול שיהיה בארץ, שהוא מספד על משיח בן יוסף. מתוך המקומות שבהם הדבר מוזכר עולה התמונה: קודם יבוא משיח בן יוסף, ואולי חלילה ימות, ולאחר מכן יבוא משיח בן דוד ויביא את הגאולה השלמה.

אבל השאלה הגדולה נשארת: למה צריך שני משיחים? מה תפקידו של כל אחד מהם? ולמה דווקא משיח בן יוסף עלול ליפול? כאן מגיע יסוד שמובא בשם הגר"א, ושמסביר את כל הנבואה של שני העצים.

ח
⚖️
כרטיס ח · 8 מתוך 20

הגשמי והרוחני

🗣️ אומרים יחד: משיח בן יוסף מופקד על החלק הגשמי של הגאולה, ומשיח בן דוד על החלק הרוחני.

מובא בשם רבנו הגר"א: משיח בן יוסף מופקד על החלק הגשמי של הגאולה, ומשיח בן דוד מופקד על החלק הרוחני שלה.

בפשטות, תפקידו של משיח בן יוסף הוא קיבוץ גלויות, בניין הארץ, הקמת יישובים, כפרים וערים, תעשייה וחקלאות, הקמת צבא יהודי ושלטון יהודי בארץ ישראל. כל הבניין הגשמי של האומה.

משיח בן דוד מופקד על הצד השני: השבת המשפט לישראל, הקמת הסנהדרין, השראת השכינה במקדש, טהרה וכפרת עוונות. והעיקר – הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, כמו שאומר הפסוק "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים".

הרב הזכיר שיש מי שאמר, בעקבות דברי הגר"א, שייתכן שמשיח בן יוסף כבר החל את פעולתו. ואם תשאל: איפה הוא? הלוא לא ראינו אותו – התשובה נמצאת בפרשת השבוע עצמה. "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו". יוסף עמד מול אחיו ועשה למענם דברים רבים, והם לא זיהו אותו. כך ייתכן גם לעתיד: פעולות רבות של משיח בן יוסף נעשות לנגד עינינו, ואין מזהים אותן.

ט
🌾
כרטיס ט · 9 מתוך 20

המקור בפרשת השבוע

🗣️ אומרים יחד: יוסף הוא המשביר והמפרנס, ויהודה נשלח להקים בית תלמוד.

את החלוקה הזו למד הגר"א מן הפסוקים של פרשת השבוע. על יוסף נאמר: "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ". יוסף דואג לתבואה, לאוכל, לקיום הגשמי של כולם. גם פרעה אמר לו: "אין נבון וחכם כמוך, אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי". זה תפקיד של מלך שדואג שהממלכה תעמוד.

יוסף גם קשור מאוד לארצו ולזהותו. גם בבית העבדים ובבית הסוהר הוא אינו מסתיר מי הוא. שר המשקים מתאר אותו לפרעה כ"נער עברי", ויוסף עצמו אומר "כי גנב גנבתי מארץ העברים". הרב הדגיש: אדם שנמצא בשבי ורוצה לצאת, הדבר הראשון שהיה עושה הוא להסתיר את זהותו. יוסף לא הסתיר. הוא גאה בכך שהוא עברי.

על יהודה, לעומת זאת, נאמר: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה". ורש"י מביא את דברי המדרש: לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. יעקב שולח את יהודה להקים ישיבה, למצוא מקום ותלמידים. ואבותינו תמיד דאגו שבכל מקום יהיה בית מדרש ואנשים שלומדים.

וכך גם בתהלים: "היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו". יהודה הוא הקדושה, הוא אחראי על הקודש שבאומה.

י
🕯️
כרטיס י · 10 מתוך 20

מספד על המשיח

🗣️ אומרים יחד: הרב קוק הסביר בהספד מפורסם מהו משיח בן יוסף ולמה הוא נהרג, בלי להזכיר שם.

הרב הזכיר בהקשר זה את אחד המאמרים המפורסמים של הרב קוק: ההספד שנשא בבית הכנסת "החורבה" של רבי יהודה החסיד בירושלים, בזמן שהיה מוות פתאומי של מנהיג ציבור שרבים תלו בו את תקוותיהם, אדם צעיר יחסית, והדבר היכה את הציבור בהלם.

בהספד הזה הסביר הרב קוק מהו משיח בן יוסף, מהו משיח בן דוד, ולמה משיח בן יוסף נהרג. ומה שמעניין הוא שלאורך כל ההספד לא הזכיר את שמו של הנפטר אף פעם אחת. הקהל היה מגוון, והרב קוק השאיר לכל שומע להבין את הדברים כפי הבנתו.

ההספד נכתב מילה במילה, ולומדים אותו עד היום. הוא מדגים את הרעיון שראינו: משיח בן יוסף מייצג את הכוח הגשמי והלאומי של בניין האומה, וכאשר כוח זה פועל לבדו, בלי חיבור לקודש, הוא עלול ליפול. משום כך מתפללים עליו שלא ימות, ומשום כך צריך שעץ יהודה יבוא ויתחבר אליו.

⚔️יוסף ויוסף הצדיקחלק 4 · כרטיסים כ–נ

כ
⚔️
כרטיס כ · 11 מתוך 20

בית ראשון: אחאב והמולדת

🗣️ אומרים יחד: גם מלכי ישראל שהיו רחוקים מן התורה התמסרו לכבוד האומה ולמולדת.

את ההבדל בין יוסף ליהודה רואים היטב בימי בית ראשון. מלכי ממלכת ישראל, ירבעם וממשיכיו, היו רחוקים מן המקדש ורבים מהם עבדו עבודה זרה. ובכל זאת, בניין האומה היה יקר להם, והם היו מוכנים למסור את נפשם למענה.

דוגמה בולטת היא אחאב. מלך ארם דרש ממנו את "מחמד עיניך", וחז"ל פירשו שהכוונה לספר התורה. אחאב לא היה לומד תורה ולא מקיים מצוות, ובכל זאת סירב. לקחת את ספר התורה של ישראל, זה ביזיון לאומה כולה. דברים אחרים אפשר למסור, אבל את זה – לא.

וכשיצא אחאב למלחמה ברמות גלעד, נפגע מחץ. הוא לא ירד מן המרכבה ולא הלך לקבל טיפול. הוא נשאר עומד במרכבה מול האויב, כדי שרוח הלוחמים לא תישבר, עד שמת מאיבוד דם. מכאן רואים כמה המולדת הייתה חשובה בעיניו. זה עץ יוסף: הקשר לארץ, לעם, לכבוד הלאומי.

מלכות בית דוד, לעומת זאת, התמקדה בבית המקדש ובכיסא ה'. גם בין מלכי יהודה היו שחטאו, אבל יסוד המלכות שלה הוא דוד ושלמה, המקדש וכבוד שמים. כך עומדים שני העצים זה לצד זה כבר בבית ראשון.

ל
🌟
כרטיס ל · 12 מתוך 20

יוסף הצדיק

🗣️ אומרים יחד: יוסף אינו רק בונה האומה הגשמית; הוא גם "יוסף הצדיק", ושני הצדדים קיימים בו.

אבל יוסף אינו סתם יוסף. הוא יוסף הצדיק, שעמד בניסיון הגדול ונקרא צדיק לדורות. הוא לא רק בנה את הבניין החומרי של האומה; הוא גם היה שותף להעמדת אנשי אמונה ותורה.

אם כן, מהי מהותו של יוסף? מה חזק יותר: "יוסף" או "הצדיק"? הרב מביא את התשובה מן הדמות הבולטת ביותר שיצאה משבט אפרים: יהושע בן נון.

ביהושע יש שני תפקידים. מצד אחד, הוא ממשיכו של משה רבנו. כך פותחת המשנה במסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע". יהושע הוא חוליה בשרשרת מסירת התורה. חז"ל אמרו שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה: הוא מקבל את האור של משה ומאיר בו.

מצד שני, יהושע הוא הכובש. הוא מכניס את עם ישראל לארץ, מנהיג את הצבא, יורש את הארץ ומחלק אותה. אז מה עיקר תפקידו בעולם? התשובה היא ששני הצדדים קיימים בו, אבל צריך לבדוק במה שמה התורה את הדגש.

מ
🏔️
כרטיס מ · 13 מתוך 20

חזק ואמץ

🗣️ אומרים יחד: הדגש המרכזי בדמותו של יהושע הוא ירושת הארץ, ולכן הוא מייצג את יוסף הצדיק.

כשמסתכלים בפסוקים, הדגש ברור. משה קורא ליהושע ואומר לו לעיני כל ישראל: "חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם". וגם ה' אומר לו: "חזק ואמץ, כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך".

מי שקורא את ספר יהושע בתנ"ך רואה שהדבר המרכזי שנכתב בו עוסק בירושת הארץ. כמעט אין שם תיאור של תפקידו התורני, של מסירת התורה לישראל. ולכן יהושע הוא דמות של "יוסף הצדיק": עיקר עשייתו הוא יוסף, בניין הארץ וכיבושה, אבל הוא מחובר לחלוטין לצד של הצדיק, לתורה ולמסורה.

וכאן עולה השאלה הגדולה של דורנו. משיח בן יוסף, שאמור לבוא, איך הוא ייראה? האם הוא יהיה "יוסף" לבדו, כמו ירבעם בן נבט או אחאב, שבנו את האומה בלי תורה? או שהוא יהיה "יוסף הצדיק", כמו יהושע בן נון, שבנה את הארץ מתוך חיבור לקודש?

הרב מדגיש שהשאלה הזו אינה נקבעת מראש. היא תלויה בעם ישראל עצמו, ובמי שיזכה למלא את התפקיד.

נ
⏳
כרטיס נ · 14 מתוך 20

שלוש תקופות

🗣️ אומרים יחד: יוסף ויהודה נפגשו בפרשת ויגש ובבית ראשון, נעלמו בבית שני, ושבים להיפגש בדורנו.

כדי לראות את התמונה כולה, הרב סוקר את ההיסטוריה דרך שני העצים. התקופה הראשונה היא פרשת השבוע עצמה. יוסף ויהודה, שני האחים, עומדים זה מול זה במצרים. יהודה ניגש, יוסף מתגלה, והמשפחה מתאחדת. כבר שם מתגלה החלוקה: יוסף מפרנס ומשביר, יהודה מקים בית תלמוד.

התקופה השנייה היא בית ראשון. העם נחלק לשתי ממלכות. ממלכת ישראל, עץ יוסף, דואגת לכוח, לצבא ולכבוד הלאומי. ממלכת יהודה, עץ יהודה, דואגת למקדש ולמלכות בית דוד. שני העצים קיימים, אבל הם נפרדים, ולעתים אף נלחמים זה בזה.

התקופה השלישית היא בית שני, וזו כמעט הפסקה. לא היה אז לא יוסף ולא יהודה במובן הזה: לא ממלכת אפרים, ולא מלך מבית דוד. השלטון היה בידי פרס ויוון, ואחר כך בידי החשמונאים ובני הורדוס.

ואז מגיעה התקופה שלנו. אחרי אלפי שנות גלות, שוב מתחיל להופיע עץ יוסף: קיבוץ גלויות, יישוב הארץ, בניין גשמי של העם בארצו. ולכן השאלה של יחזקאל נעשית אקטואלית מאוד. איך יתחברו שני העצים עכשיו, ומה יהיה הסדר ביניהם?

🌳המשימה של דורנוחלק 5 · כרטיסים ס–ר

ס
🧲
כרטיס ס · 15 מתוך 20

התוכנית האידיאלית

🗣️ אומרים יחד: בתוכנית האלוקית המקורית, שני העצים היו מתחברים מעצמם, ויהודה היה עומד בראש.

עכשיו אפשר לחזור לנבואה ולהבין את ההבדלים. הציווי הראשון מתאר את התוכנית האידיאלית: "קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה... ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף... וקרב אותם אחד אל אחד". משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הולכים יד ביד. גאולת הגוף וגאולת הנפש באות כאחת.

יותר מזה: בתוכנית הזו יהודה קודם ליוסף. קדושת ישראל קודמת לבניין החומרי של האומה. לא בהכרח מבחינת הזמן, אלא מבחינת החשיבות: העיקר הוא הקדושה והתורה, והם עומדים בראש ומובילים את הדרך.

והחיבור טבעי, כמו שני מגנטים. אין צורך בכוח ובמאמץ. "וקרב אותם אחד אל אחד" – מקרבים, והם נעשים לאחד. ועל שני העצים כתוב "חבריו": גם ליהודה יש חברים, וגם ליוסף. וכל בית ישראל, כולו, מצטרף.

כך יכלה הגאולה להיראות. השאלה היא מה קרה בפועל.

ע
🕊️
כרטיס ע · 16 מתוך 20

גדולי ישראל שעלו לארץ

🗣️ אומרים יחד: לאורך הדורות שלח ה' גדולי ישראל לעלות לארץ ולהכין את הגאולה, אבל רוב העם נשאר בגלות.

המאמר שלמד הרב מתאר כיצד הנבואה מתגלה במציאות שאנחנו יכולים להתבונן בה היום, אחרי שחלק גדול ממנה כבר התקיים.

ה' רצה להביא את הגאולה על ידי גדולי ישראל ועמודי התורה. לאורך הדורות עלו לארץ גדולים רבים: הבית יוסף ותלמידיו, האר"י הקדוש וחבורתו, תלמידי הבעל שם טוב, תלמידי הגר"א, האור החיים הקדוש, ועוד רבים מגדולי ישראל. הם עלו ארצה כדי להכין את הקרקע, וקראו לעם לבוא אחריהם.

זו הייתה הדרך האידיאלית: שמשיח בן יוסף יבוא בבחינת יוסף הצדיק, כשיהודה עומד בראש ומורה את הדרך, והקודש נותן את הכיוון לבניין החומרי של קיבוץ הגלויות.

אבל המציאות הייתה שונה. בסופו של דבר, הגדולים ותלמידיהם, ואלה שהלכו לאורם, הצליחו להביא ארצה רק מעט מעם ישראל, כמה אלפים או רבבות. רוב מניינו ובניינו של העם נשאר בגלות. הרב הזכיר שאולי חמישה אחוזים מן היהודים הגיעו לארץ בדרך זו. וכדי לחוש עד כמה זה היה קשה, די להסתכל כמה קשה לעלות לארץ גם היום, כשכבר יש בה הכל.

פ
🏗️
כרטיס פ · 17 מתוך 20

עץ יוסף לבדו

🗣️ אומרים יחד: בפועל, הבניין החומרי של האומה החל ברובו בלי עץ יהודה, ועץ יהודה בא ונבנה עליו לאחר מכן.

במציאות, דווקא הבניין החומרי של האומה הוא שהצליח לקבץ את ישראל למאות אלפים ולמיליונים. הוא נעשה במידה רבה על ידי אנשים שלא באו מתוך התורה והמצוות. שומרי המצוות היו חלק מן הבניין, אבל לא הם הובילו אותו.

זה בדיוק מה שמתואר בחלק השני של הנבואה: "הנה אני לוקח את עץ יוסף". קודם בא עץ יוסף, לבדו, בלי יהודה לצדו. רק אחר כך – "ונתתי אותם עליו את עץ יהודה". עץ יהודה נבנה על גבי עץ יוסף. הקודש מגיע ומתיישב על בניין שכבר קיים.

זה הפער שהנביא מתאר בין מה שה' חשב, מה שיכול היה לקרות לעם ישראל בקלות, לבין המציאות. במקום שגדולי ישראל יובילו את התהליך, אחרים הובילו אותו. והנבואה עצמה, בשינוי הקטן שבין הציווי לביצוע, צפתה את זה מראש.

וכאן מתברר גם הדיוק "עץ יוסף אשר ביד אפרים". על אפרים נאמר בנביא: "אפרים מה לי עוד לעצבים". אפרים יכול להיות צדיק ויכול שלא להיות. הרצון האלוקי הוא "ליוסף עץ אפרים": שמהותו תהיה יוסף הצדיק, ואפרים רק מבצע את תפקידו. אבל במציאות, יוסף כאילו שבוי בידי אפרים – בניין האומה הופך לדבר בפני עצמו, בלי רוח של תורה.

צ
🧩
כרטיס צ · 18 מתוך 20

שבטי ישראל חבריו

🗣️ אומרים יחד: בזמן קיבוץ הגלויות העם נחלק לקבוצות רבות, ולא כולם חברים זה לזה.

גם ההבדל בין "כל בית ישראל" לבין "שבטי ישראל" מתבאר עכשיו. בימי הבית יוסף, האר"י, הבעל שם טוב, הגר"א והאור החיים, אילו היה בא אז קיבוץ הגלויות בהובלת גדולי האומה, כל היהודים היו מגיעים כבית אחד. רובם המכריע היו שומרי תורה ומצוות. אילו זכינו, היה כל בית ישראל בא יחד, וגדולי הדור בראש המחנה.

אבל כשהגיע בפועל זמן בניין הארץ, כבר היו בעם סוגים רבים ושונים של יהודים, קבוצות ותנועות רבות, חלוקים זה מזה. הם היו כמעט כמו שבטים שונים. לכן כתוב "שבטי ישראל" ולא "בית ישראל": לא בית אחד, אלא הרבה חלקים, כל אחד בדרכו.

ולכן גם המילה "כל" נעלמה. בפועל מגיעים רק חלק משבטי ישראל, ולא כל העם. והמילה "חבריו" מעוררת מחשבה: לא כל העולים הם חברים זה לזה, ולא כולם הצטרפו בלב אחד.

הכל מתאים לדברי הנביא. ועדיין יש הרבה עבודה עד שהתוכנית האלוקית תתגלה בשלמותה.

ק
🌲
כרטיס ק · 19 מתוך 20

יהודה לבדו

🗣️ אומרים יחד: בשלב הביצוע עץ יהודה מופיע בלי חברים, כי שומרי התורה בבניין הארץ היו מעטים.

נשארה שאלה אחת מן הדיוקים: למה בציווי כתוב "ליהודה ולבני ישראל חבריו", ובביצוע עץ יהודה מופיע לבדו, בלי חברים? לעץ יוסף מצטרפים "שבטי ישראל חבריו", ועץ יהודה בודד.

לאור מה שראינו, הדבר מובן. בתוכנית האידיאלית, כשגדולי ישראל היו מובילים את קיבוץ הגלויות, היו ליהודה חברים רבים. כל בית ישראל היה הולך אחר התורה, ויהודה היה בראש מחנה גדול.

אבל בביצוע, כשעץ יוסף הוא שמקבץ את הגלויות, רוב הציבור מצטרף אליו. עץ יהודה, התורה והקדושה, נשאר בתחילה מעט ובודד. כמו בימי הפילוג, כשליהודה נשאר רק בנימין הקטן לצדו, כך גם בתחילת בניין הארץ: שומרי התורה היו מיעוט קטן מול הבניין הגדול.

אך דווקא המיעוט הזה הוא המפתח. עליו נאמר "ונתתי אותם עליו את עץ יהודה". אף שהוא קטן ובודד, מקומו למעלה, מעל עץ יוסף. הוא נותן את הכיוון ואת הנשמה. ומכאן גם האחריות של מי שמחזיק בעץ יהודה: לא להתבודד ולא להתרחק, אלא להתחבר אל הבניין שכבר עומד, ולהעניק לו את הרוח שחסרה בו.

ר
🔨
כרטיס ר · 20 מתוך 20

ועשיתים לעץ אחד

🗣️ אומרים יחד: תפקידנו להניח את עץ יהודה על עץ יוסף, לצקת תוכן רוחני בבניין הארץ, וזו עבודה הדורשת מאמץ.

ומה תפקידנו כעת? אחרי שעץ יוסף כבר נבנה, תפקידנו היום הוא להוסיף עליו את עץ יהודה. "ונתתי אותם עליו את עץ יהודה": להשרות את בניין הקודש על בניין החול, לתת רוח של טהרה בבניין החומרי של האומה, לצקת תוכן רוחני בגוף שכבר קם.

העבודה הזו קשה. כאשר עץ יוסף שביד אפרים נבנה לבדו, לא קל לו לקבל את יהודה מעליו. לכן אין כאן "וקרב אותם אחד אל אחד", כמו מגנטים שנדבקים מעצמם. כתוב "ועשיתים לעץ אחד" – זה אינו קרבה טבעית, אלא עשייה מיוחדת, מאמץ גדול ומכוון.

בתוכנית האידיאלית שני העצים היו חברים. במציאות, לא תמיד עץ יוסף שמח בעץ יהודה שמונח עליו. לפעמים הוא מנסה להזיז אותו, טוען שהוא מפריע. אבל לאט לאט, בעזרת ה', יגיע הרגע שבו הקדוש ברוך הוא בעצמו יעשה את שניהם לעץ אחד: "והיו אחד בידי".

הנה ראינו כיצד הנבואה הזו מתחילה לקבל עור וגידים בימינו. ותפילתנו היא שנזכה, בעזרת ה', שעל עץ יוסף – הבניין הגשמי של הארץ והעם – יונח עץ יהודה, התורה והקדושה, וכולם יהיו עם אחד, מאוחד, בידו של ה'.

❤

כרטיס מיוחד: המשפט לזכור

ותפילתנו היא שנזכה, בעזרת ה', שעל עץ יוסף – הבניין הגשמי של הארץ והעם – יונח עץ יהודה, התורה והקדושה, וכולם יהיו עם אחד, מאוחד, בידו של ה'.

מתוך כרטיס ר – ועשיתים לעץ אחד

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה